פרישות (יהדות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
הרחבה |
||
שורה 4:
משמעותו של המונח, וכן ההתייחסות אל משמעויותיו השונות, בינהן דרגת החומרה של הפרישות, היו מגוונות ב[[פילוסופיה יהודית|הגות היהודית]] לדורותיה.
[[חז"ל]] ראו בפרישות אמצעי בדוק עבור האדם להגיע למדרגה רוחנית גבוהה.
{{ציטוט|תוכן="אמר ר' פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים".|מקור=[[מסכת עבודה זרה]] דף כ' עמ' ב'}}
המונח צורף אל הביטוי: "פרישות דרך ארץ",{{הערה|מסכת יומא, דף עד.}} שמשמעותו המנעות מחיי משפחה לשם השגה רוחנית.
[[פרושים]] היה שמם של אנשי קבוצת הרוב בעם ישראל, על שם פרישותם מהתנהגות שנחשבה לאסורה, בתקופת החשמונאים והמרידות ברומאים.▼
▲"[[פרושים]]" היה שמם של אנשי קבוצת הרוב בעם ישראל, על שם פרישותם מהתנהגות שנחשבה לאסורה, בתקופת החשמונאים והמרידות ברומאים.
=====ימי הביניים=====
שורה 14 ⟵ 17:
=====העת החדשה=====
בספרו [[מסילת ישרים]] הציג ה[[רמח"ל]] את הפרישות כשלב בדרך
במפנה המאות [[המאה ה-18|ה-18]] - [[המאה ה-19|ה-19]], נקראו "פרושים" [[עליית תלמידי הגר"א|תלמידי הגר"א]] שעלו לארץ ישראל.
| |||