דייוויד הלפגוט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Daniboy (שיחה | תרומות)
עיביתי את הערך והורדתי בשעה טובה את כותרת הקצרמר, ~~~~
שורה 2:
'''דייוויד הלפגוט''' (נולד ב-[[19 במאי]] [[1947]]) הוא [[פסנתרן]] [[אוסטרליה|אוסטרלי]] [[יהודי]].
 
==ביוגרפיה==
הלפגוט נולד ב[[מלבורן]] להורים יהודים, ניצולי [[שואה]], ממוצא [[פולין|פולני]]. בילדותו היה ידוע כ[[ילד פלא]] מוזיקלי ולמד מאביו לנגן ב[[פסנתר]]. בבגרותו למד באוסטרליה וב[[אנגליה]].
===ילדות===
הלפגוט נולד במלבורן להורים יהודים, ניצולי שואה, ממוצא [[פולין|פולני]]. בילדותו נודע כילד פלא מוזיקלי ובגיל חמש אביו לימד אותו לנגן בפסנתר. בגיל עשר החל הלפגוט ללמוד אצל פרנק ארנט, מורה יודע ב[[פרת']], וזכה במספר פרסים לעתים כפסנתרן יחיד ולעתים כשהוא מנגן עם אחותו הגדולה. בגיל 14, זכה לקבל מענק ללימודי מוזיקה ב[[ארצות הברית]] שגויס על ידי מנצח התזמורת של פרת' והכותבת האוסטרלית קת'רין פריצ'ארד. אמנם מנגד, אביו מנע את המעבר המיוחל בתואנה שאינו מסוגל למעבר ובַשֶל לעצמאות (מניחים שבאותה תקופה החלו להיראות ניצנים של הפרעות נפשיות). מגיל 17 החל ללמוד אצל המורה אליס קרארד, תלמידתו לשעבר של ה[[מוזיקאי]] [[בלה ברטוק]], ובתוך כך זכה בגמר תחרות ה-ABC האוסטרלית 6 פעמים.
 
===לימודים בלונדון והופעת בעיות נפשיות===
הלפגוט סבל מ[[הפרעה סכיזואפקטיבית]], ועקב כך אושפז ב[[בית חולים]] [[פסיכיאטריה|פסיכיאטרי]].
בגיל 19, הלפגוט זכה למילגת לימודים ב[[הקולג' המלכותי למוזיקה| קולג' המלכותי למוזיקה]] בלונדון, שם למד אצל הפסנתרן סריל סמית' במשך 3 שנים. בתקופה זו החל להראות סימנים מתגברים של [[הפרעה סכיזואפקטיבית|הפרעות סכיזואפקטיביות]]. בשנת 1970 חזר לאוסטרליה, ובשנה זו נישא לראשונה לקלר פפ, שהייתה מבוגרת ממנו ובעלת ארבעה ילדים מנישואים קודמים. באותה תקופה שימש כפסנתרן לחזרות "''''האופרה של מערב אוסטרליה'''". לאחר התמוטטות נישואיו הקצרים, הוא אושפז ב[[בית חולים]] [[פסיכיאטריה|פסיכיאטרי]] ובמהלך עשר השנים הבאות היה נתון הלפגוט לטיפול פסיכיאטרי שכלל לקיחה קבועה של [[תרופה|תרופות]] וטיפול ב[[נזעי חשמל]].
סיפור חייו, מחלתו והתמודדותו אתה תועדו בסרט [[ניצוצות]] ובספר שכתבה אשתו על חייו.
 
==חיים אישיים==
===הסרט ניצוצות===
בשנת [[1996]] יצא הסרט [[ניצוצות]], בעקבות פרסום הספר שכתבה אישתו השנייה גיליאן, על חייו, מחלתו והתמודדותו. הסרט גולל את סיפור חייו וילדותו של הלפגוט, כאשר את תפקיד הדמות הבוגרת (והראשית) גילם [[ג'פרי ראש]]. הסרט עסק בשנותיו המוקדמות, בקשייו הנפשיים ולא פסח על יחסו הקשה של אביו כלפיו. בעקבות כך, ספג הסרט סדרה של ביקורות קשות מצד אֶחיו ומשפחתו של הלפגוט בטענות שהוא איננו מדוייק בעליל ובכך גורם לעוול רב כלפי אביו (שדמותו מתגלה במידה רבה כ[[עריץ]] קשה בעל שיטת [[ספרטה|חינוך ספרטני]]).
 
===קריירה מוסיקלית וחייו כיום===
לרוב, הלפגוט מנגן [[מוזיקה רומנטית]], בעיקר מיצירותיהם של [[רחמנינוב]], [[שופן]], [[ליסט]], [[רוברט שומן|שומן]] ו[[רימסקי-קורסקוב]]. הקלטתו וביצועו של ה'''קונצ'רטו לפסנתר מס' 3''' (מאת רחמנינוב) עורר ביקורת שלילית בתואנה שנגינתו "עייפה, לא יציבה ולא עקבית"{{הערה|"לא כולם חושבים כמו הלפגוט"; http://www.nytimes.com/1997/03/06/arts/for-audience-at-a-recital-the-shine-is-undiminished.html}}. מגזין ה"'''גרמופון'''" הבריטי גם לא חסך שבטו בביקורתו עליו; "לכאורה הלפגוט נתפס כמי שהעולם עוד לא הכיר בגאוניותו, ומגדיל הסרט לעשות כן, בעוד הקלטותיו מראות בצורה ברורה שהוא אינו כזה"{{הערה|"הגרמופון", [[מרץ]] [[1997]], ראיון עם ברוס מוריסון}}'{{הערה|"הגרמופון", [[ספטמבר]] [[1997]], ראיון עם פיליפ קניקוט}}. על הבמה, ידוע הלפגוט כמי שבעל הופעה (Performer) חריגה בעוצמתה ולא שגרתית, שלא פעם גורמת לאי נוחויות בקרב קהל היושבים{{הערה| http://www.nytimes.com/1997/03/06/arts/for-audience-at-a-recital-the-shine-is-undiminished.html}}. החל מ-[[1999]] מופיע הלפגוט מדי שנה ברסיטלים ובקונצרטים באוסטרליה, ולעתים מופיע גם בארצות אחרות.
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 11 ⟵ 20:
* {{עכבר העיר|[[נעם בן זאב]]|דייוויד הלפגוט: מקרה קלאסי|1018,209,37230|19 ביוני 2009}}
 
== הערות שוליים ==
{{קצרמר|מוזיקה}}
<references />
 
 
{{מיון רגיל:הלפגוט, דייוויד}}