כלל האוקטט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ggutlansky (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תמא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונה:Octeto.png|מסגרת|הקשרים ב[[פחמן דו-חמצני]] מדגימים את כלל האוקטט]]
'''כלל האוקטט''' ('''Octet''' בתרגום מילולי - שמיניה) הוא [[כלל אצבע]] [[כימיה|כימי]] הקובע כי [[אטום|אטומים]] נוטים להיקשר ב[[קשר כימי]] כך שלכל אחד מהם יש שמונה [[אלקטרון|אלקטרונים]] ב[[רמות אנרגיה|רמת הערכיות]] הגבוהה ביותר שלו, בדומה ל[[קונפיגורציה אלקטרונית|קונפיגורציה האלקטרונית]] של [[גז אציל]]. על מנת להשלים קליפת ערכיות מלאה, אטומים מגיבים באמצעות [[קשר יוני|קבלת אלקטרונים]], [[קשר יוני|מסירתם]] או [[קשר קוולנטי|שיתופם]]. הכלל מתקיים בקבוצות של היסודות הראשיים, ובייחוד אצל [[פחמן]],[[חנקן]] [[חמצן]] וקבוצת ה[[הלוגן|הלוגנים]].
 
במונחים פשוטים יותר, האלקטרונים מסודרים במספר שכבות, או מעטפות, סביב [[גרעין האטום]]. בכל מעטפת, מלבד המעטפת הפנימית, יכולים להיות שמונה [[אלקטרון|אלקטרונים]], אך לא לכל אטום יש מספיק [[אלקטרון|אלקטרונים]] כדי למלא את המעטפת החיצונית שלו. [[מולקולה|מולקולות]] נוטות להיות יציבות כאשר לאטומים שלהן יש שמונה [[אלקטרון|אלקטרונים]] במעטפתם החיצונית, ולכן אטום שחסרים לו אלקטרונים ייטה להיקשר לאטום אחר אם ביחד הם יוכלו להשלים מעטפת.<br />
במונחים פשוטים יותר, מולקולות נוטות להיות יציבות כאשר לאטומים שלהן יש שמונה
לדוגמה, לחמצן יש שישה אלקטרונים במעטפת החיצונית שלו (כלומר, חסרים לו שני אלקטרונים), ולפחמן יש ארבעה אלקטרונים במעטפת החיצונית שלו (כלומר, חסרים לו ארבעה אלקטרונים). לכן אטום פחמן ייטה להיקשר לשני אטומי חמצן (כמתואר באיור), כך שלכל אחד מאטומי החמצן יהיו שני אלקטרונים משותפים עם אטום הפחמן (כל זוג נקודות אדומות באיור מתאר אלקטרון. הנקודות הכחולות הן [[אלקטרונים בלתי קושרים]].) בצורה זו מספר האלקטרונים הכולל לא השתנה, אך סביב כל אטום נעים שמונה אלקטרונים, שחלקם נעים גם סביב אטום אחר.<br />
[[אלקטרון|אלקטרונים]] במעטפתם החיצונית. מצב בו ישנם שמונה [[אלקטרון|אלקטרונים]] במעטפת החיצונית הוא יציב ביותר, וזוהי הסיבה שה[[גז אציל|גזים האצילים]] אינם פעילים כימית.
במעטפת של [[גז אציל|גזים אציליים]], לעומת זאת, יש שמונה אלקטרונים, ולכן הם כמעט לא פעילים כימית, כלומר, נדיר שהם יוצרים קשרים כימיים עם אטומים או [[מולקולה|מולקולות]].
 
==יוצאים מן הכלל==
* קליפת הערכיות הראשונה מכילה שני אלקטרונים בלבד. על כן, עבור קליפת ערכיות זו, מתקיים '''כלל הדואט''' (בתרגום מילולי - זוג). כך, יציבותו הכימית של אטום ה[[מימן]] (שלו אלקטרון אחד) מושגת באמצעות קבלת אלקטרון יחיד, זו של [[ליתיום]] (שלו שלושה אלקטרונים) באמצעות איבודו, ואילו אטום ה[[הליום]], יציב עםשלו שני אלקטרוניאלקטרונים, ערכיותהוא אטום יציב.
*[[כלל האוקטט המצומצם]] (כמו [[בורון]] באינטראקציה BF<sub>3</sub>).
*אטומים בעלי שלוש רמות של אלקטרונים או יותר מסוגלים להרחיב את קליפותיהם החיצוניות על מנת ליצור מספר רב של קשרים. כך, למשל, יוצרים [[זרחן]] ו[[גפרית]] את התרכובות PCl<sub>5</sub> ו-SF<sub>6</sub> בהתאמה.
שורה 12 ⟵ 13:
* אצל [[רדיקלים חופשיים]] יש מספר שונה של אלקטרונים.
*[[כלל 18 האלקטרונים]] חל על [[מתכות מעבר]].
 
==ראו גם==
[[אטום]]
[[אורביטל אטומי]]
[[אלקטרון ערכיות]]
 
{{קצרמר|כימיה}}