ועדת איתור – הבדלי גרסאות

ועדת האיתור משמשת כידו הארוכה של הגוף הממנה, ותפקידוותפקידה לסייע בידו לתור אחר מידע בדבר המועמדים והמועמדות הרלוונטיים ולהעריכו. על-פי ההלכה הפסוקה, מסקנותיה של וועדת איתור צריכות להישקל בכובד ראש על-ידי הגוף הממנה ועל דרך הכלל עליו לקבלן. עם זאת, על הממנה להפעיל שיקול דעת עצמאי באשר למינוי, וההכרעה הסופית לגביו מסורה לו {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/10/600/056/m08/10056600.m08.htm בג"ץ 5660/10], סעיף 18}}.

:"למסקנותיה של ועדת איתור, שהוקמה על-פי חוק או בהחלטה מנהלית, משקל מיוחד. מקורו בכך שהוועדה – בהנחה שזו מונתה כראוי ואין היא חוטאת לתפקידה, מכנסת תחת קורתה את אנשי המקצוע הרלוואנטיים ואת בעלי המומחיות הנוגעת בדבר, שבכוחם לנהל את תהליך איסוף המידע ולחלץ ממנו מסקנות. על-פי רוב, מומחיות זו או המשאבים הדרושים להוציאה אל הפועל, אינם מצויים בידיו של הגורם הממנה, שאלמלא כן הוא לא היה נדרש למינויה של ועדת איתור מלכתחילה. יתרון נוסף ממנו עשויה הוועדה ליהנות הוא יכולתה לגשת לתהליך הבחינה כשהיא מחויבת פחות לאינטרסים של גורם זה או אחר, או כשבכוחו של הרכבה לשקף מגוון של דעות ואינטרסים המקבלים את ביטוים המצרפי בהכרעתה. יותר מן הגורם הממנה, לוועדת האיתור קל, על כן, להתמקד בהכרעה המקצועית הענינית. בכך כוחה. בכך מסייעת היא לגורם הממנה ביישום סמכויותיו. בכך היא תורמת לתקינותה של העשייה המנהלית."