טורקים מסחתים – הבדלי גרסאות

נסינותיהם של הטורקים המסחתים לטיהור שמם והשבתם אל חבל הארץ בו התגוררו עלו בתוהו. תנועה של טורקים מסחתים החלה לפעול במטרה להביא לטיהור שמם והשבתם לגאורגיה. ב-[[15 בפברואר]] [[1964]] נערך באוזבקיסטן הקונגרס הראשון של הטורקים המסחתים ואנוור מאשור-אוגלו אודאבאשייב (Анвар Одабашев) הפך למנהיגם. משלחות שנשלחו ל[[מוסקבה]] הופנו ל[[טביליסי]] ומשלחות שנשלחו לטביליסי הופנו למוסקבה. בסופו של דבר הותר להם להתיישב ב[[אזרבייג'ן הסובייטית]] שבקווקז ולא בגאורגיה. בין השנים 1958-1962 הועברו כ-20,000 טורקים מסחתים ל[[ראריוןראיון (מנהל)|ראיונים]] האזריים: סאטלי, סאביראבאד, חאצ'מאז ושאמקיר. באוגוסט [[1969]] נשלחה המשלחת ה-33 של 120 נציגי הטורקים המסחתים למוסקבה אולם זכתה לסירוב מעליב נוסף מפי מוראלייב. לאחר שכל הנציגים השליכו את דרכוניהם באולם הקבלה והכריזו על ויתור על אזרחותם הם נעצרו והובלו מחוץ למוסקבה. באפריל 1970 פנו קבוצה של טורקים מסחתים לשגרירות טורקיה במוסקבה בבקשת הגירה. הבקשה קיבלה גיבוי של הקונגרס השישי של הטורקים המסחתים שהתקיימה ב-[[2 במאי]] של אותה שנה, במחוז סאלטי שבאזרבייג'ן. בסופה של הוועידה הוגשו לשגרירות טורקיה, ב-[[15 במרץ]] 1971, רשימות של טורקים מסחתים שביקשו להגר לטורקיה. אקט זה הביא לפיצול בתנועת הטורקים המסחתים. הרוב תמך בחזרה למולדת ולא בהגירה לטורקיה. בסופו של דבר נעצר באוגוסט 1971, מנהיג התנועה, אנוור אודאבאשייב ונשפט לשנתיים מאסר. מעצרם של סגניו לא אחרה לבוא. מספר חודשים לאחר מכן נעצרו גם סגניו, מ. ניאזוב וי. קארימוב.{{הערה|1=[http://ru.wikisource.org/wiki/%D0%A5%D1%80%D0%BE%D0%BD%D0%B8%D0%BA%D0%B0_%D1%82%D0%B5%D0%BA%D1%83%D1%89%D0%B8%D1%85_%D1%81%D0%BE%D0%B1%D1%8B%D1%82%D0%B8%D0%B9/34/25 Хроника текущих событий/34/25], {{רוסית}}}}{{הערה|1=הפרק: הרהביליטציה של הטורקים המסחתים בספרו של פאול פוליאן (2004), [http://books.google.com/books?id=8ktrYux1gTMC&lpg=PA220&dq=Meskhetian%20Turks&pg=PA216#v=onepage&q&f=false '''בניגוד לרצונם''': ההיסטוריה והגאוגרפיה של ההגירה הכפויה בברית המועצות], עמ' 216, {{אנגלית}}}}