יוסף גורני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏חייו ופועלו: תיקון קישור
שורה 9:
עם סיום לימודיו בירושלים ב-1958 התקבל כמורה בבית הספר התיכון העירוני בעיר [[הרצליה]], שבו לימד והיה מחנך במשך עשר שנים. במקביל לכך, התחיל את לימודי התואר השני באוניברסיטת תל אביב, עבודת המאסטר הייתה בנושא מפלגת [[פועלי ציון]] ב[[העלייה השנייה|עלייה השנייה]], אותו עשה תחת הנחייתו של פרופסור [[רפאל מאהלר]], קיבל את התואר השני בהצטיינות ב-[[1965]]. אחרי [[מלחמת ששת הימים]], בה השתתף, התקבל בשנת [[1968]] כאסיסטנט בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. בשנת [[1971]] סיים את עבודת ה[[דוקטורט]] בהצטיינות יתרה, התזה שלו הייתה: "[[אחדות העבודה]] [[1930]]-[[1919]], היסודות ההאידאולוגיים והשיטה המדינית, בהדרכת פרופסור משה מישקונסקי, העבודה ראתה אור בשנת [[1975]] כספר ועליה קיבל את פרס [[יצחק בן צבי]] מטעם [[יד יצחק בן צבי]]. משנת 1971 שימש מורה באוניברסיטת תל אביב - בכל הדרגות, לפי הסדר, עד לדרגת [[פרופסור מן המניין]].
 
באוניברסיטה מילא מגוון תפקידים: ראש המכון לחקר ה[[ציונות]] ע"ש [[חיים ויצמן]] במהלך שתי קדנציות; ראש תוכנית הב"א הכללי בפקולטה ל[[מדעי הרוח]]; ראש בית הספר למדעי היהדות ע"ש חיים רוזנברג; וממונה על ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] לחקר יהודי אירופה על-שם משפחת שפיגל; וכן ראש הוועדה האקדמית של [[המכון למורשת [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] ב[[שדה בוקר]]. במקביל לכך הוא משמש זה שנים מספר יו"ר ההנהלה ב[[מכללת בית ברל]], וראש המכון לחקר העתונות היהודית באוניברסיטת תל אביב, המוציא לאור את [[כתב עת|כתב העת]] [[קשר (כתב עת)|קשר]].
 
נמנה עם מערכת ה[[אנציקלופדיה]] "[[בריטניקה לנוער]]".