107,474
עריכות
מ (←מחקר: קישורים פנימיים) |
(+) |
||
{{אין תמונה|גבר}}
'''מרכוס
ריינר נולד ב[[צ'רנוביץ]] בירת [[בוקובינה]], [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] בשנת [[1886]].
משנת [[1903]] ועד [[1909]] למד [[הנדסה אזרחית]] ב{{ה|אקדמיה הטכנולוגית של וינה}} (Technische Universität Wien), וקיבל תואר [[דוקטור]]. לאחר מכן עבד כ[[מהנדס]] [[רכבת|רכבות]] עבור ממשלת אוסטריה, ולאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עבור ממשלת רומניה.
במקביל פעל ב{{ה|תנועה הציונית}}: היה חבר בוועד הפועל של [[ההסתדרות הציונית]] בבוקובינה, ציר ב{{ה|קונגרס הציוני}} ה-12 ([[קרלסבד]], 1921) והיה מייסד [[קרן היסוד]] בבוקובינה. פרסם מאמרים בנושאים ציוניים בירחון היהודי-גרמני ''[[Der Jude]]'' ("דער יודע", 'היהודי') בעריכת [[מרטין בובר]] ובעיתונות היומית בגרמנית.
===מחקר===▼
תחום הראולוגיה עוסק בחקר מבנה החומר והתנהגותו במצב שבו פועלים עליו כוחות הגורמים לעיוותו או לזרימתו (ראו [[הנדסת אווירונאוטיקה]]). המונח "[[ראולוגיה]]" עצמו הוטבע על ידי ריינר ו[[יוג'ין בינגהאם]] שהיו מראשוני החוקרים בתחום.▼
בשנת [[1922]] [[העלייה השלישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]], והיה ממייסדי [[קיבוץ]] [[חפציבה]] שבגבול [[עמק יזרעאל]] ו[[עמק בית שאן]]. כן היה חבר הוועד של "[[סולל בונה]]", חבר ב"[[ברית שלום]]" וב"איחוד".
ב[[מאורעות תרפ"ט]] ([[1929]]) שירת כשוטר מיוחד.
בארץ עבד בשנים [[1923]]–[[1947]] כמהנדס במחלקת העבודות הציבוריות של ממשלת המנדט. מ-[[1947]] עד [[1949]] עבד כ[[יועץ מדעי]] של [[מכון התקנים הישראלי|בסיס מכון התקנים הארצישראלי]].
לאחר [[קום המדינה]], ב-[[1949]], היה ריינר ל[[פרופסור]] ב{{ה|טכניון}}.
פרסם כ-100 [[מאמר מדעי|מאמרים מדעיים]].
בשנת [[1923]] נישא למרגלית לבית אוברניק, וממנה נולדו לו בן ובת. בשנת [[1929]] נישא בשנית, לרבקה לבית שנפלד, ולזוג נולדו שתי בנות.
בנו הוא ה[[כלכלן]] וה[[פובליציסט]] [[אפרים ריינר]].
▲תחום הראולוגיה עוסק בחקר [[מבנה החומר]] והתנהגותו במצב שבו פועלים עליו כוחות הגורמים לעיוותו או לזרימתו (ראו [[הנדסת אווירונאוטיקה]]). המונח "[[ראולוגיה]]" עצמו
תרומות נוספות של ריינר הן משוואות החומר [[משוואת בקינגהאם-ריינר]] ו[[משוואת ריינר-ריבלין]], כמו גם [[אפקט הקומקום]] (להסברת בריחת נוזלים בעת העברת נוזל מכלי אחד למשנהו) ו[[מספר דבורה]] (מדד של גודל חסר ממד לתיאור מצב הנזילות של חומר).
בשנת [[1958]] הוענק לריינר [[פרס ישראל]] למדעים מדויקים.
==ספריו==
* '''מבוא לתורת החוזק''' / מאת מ' ריינר; עריכה עברית והשלמות ע"י ע' בן-צבי, חיפה: אגודת הסטודנטים של הטכניון העברי, תשי"ג.
==לקריאה נוספת==
* [[שמואל סמבורסקי]], לזכרו של מרכוס ריינר, מאבות הריאולוגיה, '''מדע: עתון מדעי לכל''', כ"ט, 1986, עמ' 300.
<div style="direction: ltr;">
*D. Abir (ed) (1975) ''Contributions to Mechanics: Markus Reiner Eightieth Anniversary Volume'': Oxford, Pergamon Press
*[[G. W. Scott Blair]] & M. Reiner (1957) ''Agricultural Rheology'' (Routledge & Kegan Paul, London)
*M. Reiner (1971) ''Advanced Rheology'': London, H. K. Lewis
*M. Reiner (1975) ''Selected Papers on Rheology'': Amsterdam, Elsevier
</div>
==קישורים חיצוניים==
* {{תדהר|7|2850|פרופ' מרקוס רינר}}
== הערות שוליים ==
{{מיון רגיל:ריינר, מרכוס}}
[[קטגוריה:סגל הטכניון]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ישראל]]
[[קטגוריה:מדענים ישראלים]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה השלישית]]
[[en:Markus Reiner]]
|