אפנון תדר – הבדלי גרסאות

בשנת [[1940]] הוקצה ב[[ארצות הברית]] תחום התדרים של 50-42[[MHz]] (מגה-[[הרץ]]) עבור שידורי FM. כעבור כמה שנים, עלתה ההצעה להקצות תדרים נוספים באזור ה־50MHz. ההצעה הועלתה על ידי מחלקת ה-FM של הוועדה לתכנון טכני בנושאי רדיו (The Radio Technical Planning Board) אבל לא התקבלה על ידי כלל הוועדה, לצערם של כ־400 אלף בעלים של מקלטי FM. הסיבה להחלטה זו היא עדותו של קנת נורטון, מהנדס אשר טען שפעילות [[כתם שמש|כתמי שמש]], המגיעה לשיא אחת ל־11 שנה, יגרמותגרום להפרעות קשות לאות ה-FM. נורטון מעולם לא הסביר מדוע אותות [[טלוויזיה]], המשודרים באותם תדרים, לא ישובשו על ידי התופעה. המלצת הוועדה לוועדת התקשורת הפדרלית (Federal Communications Commission), אשר לה ייעצה בעניינים אלה, להעביר את שידורי ה-FM לתחום 100 MHz התקבלה ותדרי ה־FM הועברו לתחום ה־88-106MHz ביוני [[1945]]. שינוי זה הגדיל את מספר "ערוצי" ה־FM מ40מ-40 ל־100 אולם הפך את כל המקלטים הישנים לחסרי תועלת. אדווין ארמסטרונג החל לנהל את מאבקו נגד ההחלטה עוד ב-[[1944]] בעזרת צעדים משפטים ובפניה ל[[הקונגרס האמריקני|קונגרס האמריקני]], צעדיו המשפטיים נכשלו והקונגרס לא סיפק יותר ממס שפתיים.