פרישות (יהדות) – הבדלי גרסאות

משמעותו של המונח, וכן ההתייחסות אל משמעויותיו השונות, בינהן דרגת החומרה של הפרישות, היו מגוונות ב[[פילוסופיה יהודית|הגות היהודית]] לדורותיה.

 

[[חז"ל]] ראו בפרישות אמצעי בדוק עבור האדם להגיע למדרגה רוחנית גבוהה. וכך נכתב ב[[ברייתא]] הנודעת ב[[תלמוד|תלמוד הבבלי]]:

{{ציטוט|תוכן="אמר ר' פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים".|מקור=[[מסכת עבודה זרה]] דף כ' עמ' ב'}}

במפנה המאות [[המאה ה-18|ה-18]] - [[המאה ה-19|ה-19]], נקראו "פרושים" [[עליית תלמידי הגר"א|תלמידי הגר"א]] שעלו לארץ ישראל.

 

==ראו גם==

* [[נזיר (יהדות)]]

 

==הערות שוליים==