SU-76 – הבדלי גרסאות

עד אז השתמש הצבא בטנקי חי"ר [[T-28]] ולאחר מכן בטנקים קלים (כמו [[T-60]] ו-[[T-70]]). הניסיון הקרבי הוכיח כי טנקים אלו אינם יעילים וחימושם אינו מספיק לביצוע משימות אלו.

 

 

למתכננים ניתן פרק זמן קצר מאוד (כחודש וחצי) לפיתוח הכלי, מה שהוביל לכמה החלטות שגויות. אחת מהן הייתה בבחירת המנוע לכלי. המנועים היחידים שהיו זמינים במפעל באותה עת היו מנועי [[בנזין]] בעלי עוצמה של 70 [[כ"ס]]. מנוע חלש מדי מכדי להיות מסוגל "לסחוב" תותח. המתכננים הגו רעיון לחבר שני מנועים כאלו במקביל, כדי להגדיל את העוצמה. כתוצאה מכך נוצר מצב שבו למעשה כל זחל הונע בנפרד על ידי מנוע נפרד, מה שהקשה מאוד על הנהג בהפעלת הכלי. בנוסף לכך החיבור של המנועים היה רגיש מאוד לתנודות, מה שגרם לתקלות רבות.