משה פרנקנטל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גרש (שיחה | תרומות)
גרש (שיחה | תרומות)
שורה 10:
בשנת [[1970]] הקים פרנקנטל, יחד עם בנו צבי וחתנו יאיר וייל, את חברת הגלידות "סנוקרסט". בתחילה שכן המפעל בבני ברק, וכעבור זמן עבר ל[[פתח תקווה]]. בהחלטה אסטרטגית החליט פרנקנטל שלא להתמודד מול יצרניות הגלידות הגדולות ובחר בשיטת שיווק חדישה ובלעדית: מכוניות מנגנות ("אוטו-גלידה"). מוצרי החברה לא נמכרו בחנויות אלא רק דרך אחת מ-120 המכוניות שהפעילה החברה. כעבור זמן התחילו גם החברות המתחרות להשתמש בשיטת שיווק זו.
 
בספר "שטראוס – סיפור של משפחה ותעשייה" מספר [[מיכאל שטראוס (איש עסקים)|מיכאל שטראוס]] על התחרות שהייתה בין פרנקנטל לאביו ריכרד שטראוס. בשנות ה-50 קיבלה ממשלת ישראל משלוח של גבינת [[צ'דר]] מ[[ארצות הברית]], שממנה מייצרים גבינה מותכת. הממשלה הוציאה מכרז על מכירת הגבינה. פרנקנטל ושטראוס נדברו ביניהם להגיש הצעה משותפת למכרז וכך לקבל מחיר מוזל, אך לבסוף הציע פרנקנטל הצעה גבוהה יותר וזכה במכרז. שטראוס נצר את העלבון בלבו. לימים, כש"סנוקרסט" מכרה את מוצריה מתוך מכוניות מנגנות, שטראוס הבן בא לפרנקנטל והודיע לו כי גם "[[שטראוס גרופ|שטראוס]]" תתחיל למכורלעשות גלידותשימוש במכוניותבשיטה מנגנותזו לשיווק גלידות מתוצרתה. בתגובה אמר פרנקנטל כי אם "שטראוס" תתחרה בו בתחום זה, הוא יתחרה בה ויקים מפעל מקביל. לרגע הזה ייחל שטראוס. פרנקנטל אכן השקיע סכומים עצומים בהקמת מפעל מתחרה ל"שטראוס", ובסופו של דבר עמד בפני פשיטת רגל{{הערה|1=[[שרית ישי לוי]], [http://books.google.co.il/books?id=hYApVzWaoH0C&pg=PA49&lpg=PA49&dq=%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%A1+%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%A0%D7%98%D7%9C&source=bl&ots=mT1UWN4wNo&sig=fqld8GmnFQGJUloixn5VT0ee72o&hl=iw&ei=t8XZTbHwLpCMswau-IT4Ag&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=6&ved=0CBwQ6AEwBQ#v=onepage&q=%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%A1%20%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%A0%D7%98%D7%9C&f=false שטראוס – סיפור של משפחה ותעשייה], עמ' 49-48, הוצאת כתר (1998).
}}.