תערוכות מגדל דוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10:
בשנת [[1922]] הוצגו במגדל דוד כמה תערוכות. הגדולה שבהן הייתה תערוכה של מלאכת היד והתעשייה של פלשתינה, שהוצגה בין ה[[5 באפריל|5]]-[[30 באפריל]]. התערוכות הנותרות היו תערוכות יחיד ל[[אבל פן]], ל[[יוסף טפר]] ומייג'ור (רס"ן) [[בנטון פלצ'ר]].
 
בין התאריכים [[9 במרץ]]-[[1 באפריל]] [[1924]] הוצגה תערוכת יחיד ל[[ראובן רובין]] במגדל בארגונה של אגודת האמנים. למרות שלא הייתה זו כאמור תערוכה היחיד הראשונה, הרי שהתהודה שקיבלה תצוגה זו הפכה אותה לאירוע משמעותי בתרבות העברית של אותה עת. בתערוכה הוצגוהציג יצירותרובין רבותציורים ובינהןובהפם סממנים מזרחיים וחלוציים, המושפעים גם מסמליות [[נצרות|נוצרית]]. בין העבודות בלט ה[[טריפטיכון]] "[[פירות ראשונים]]" ([[1923]]). [[חיים נחמן ביאליק]], שצפה בתערוכה העיר כי יצירה זו "מסמלת באופן בולט את הדבר ההולך ומתהווה ונוצר כאן בארץ מתוך יסורים ועונג אין קץ..."<ref>ראו: יגאל צלמונה, '''100 שנות אמנות ישראלית''', מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010, עמ' 58.</ref>
 
בין ה-[[5 באפריל]] וה-[[15 במאי]] [[1924]] הוצגה התערוכה השלישית של אגודת אמנים עברית ובה הציגו אמנים כגון [[מנחם שמי]], [[ציונה ת'גר]], [[ראובן רובין]], [[יוסף זריצקי]] [[לודויג בלום]], האדריכל קורנברג, [[פינחס ליטובסקי]] ועוד. בשונה מן התערוכות הקודמות של האגודה, נשאה תערוכה זו אופי "מודרני" יותר, על רקע המאבק האדיאולוגי והאמנותי של האמנים אל מול מורי בצלאל הותיקים. עבודותיהם של מרבית האמנים בתערוכה הציגו את ההשפעה של האמנות ה[[פוסט אימפרסיוניזם|פוסט אימפרסיוניסטית]] וה[[אקספרסיוניזם|אקספרסיוניסטית]] האירופית.<ref>ראו: יגאל צלמונה ימי מגדל דוד: מלחמת התרבות הראשונה בישראל, מוזיאון מגדל דוד, ירושלים, 1991. </ref>