אג'תהאד – הבדלי גרסאות

המונח אג'תהאד משמש גם לציון פסיקה הלכתית חדשה בסוגיה קיימת בשל כורח המתעורר משינויים במצב החברתי, תרבותי, פוליטי וכלכלי. דוגמאות בולטות: השימוש בכלי תחבורה ואמצעי תקשורת מודרניים שלא היו קיימים בימי הנביא, היחס לשתיית קפה ועישון, ותכנון משפחה בשל הגידול הדמוגרפי שאינו בר-קיימא בעולם האסלאמי בעשורים האחרונים.<br />

 

ה'''מוג'תהיד'''- הוא חכם הלכה שזוכה להכרה כבעל בקיאות הלכתית ומצוינות שכלתנית המאפשרת לו לגזור הלכות חדשות או לשנות הלכות קיימות. ב[[שיעה]] למוג'תהד סמכות הלכתית רבה בהיותו [[נאאב אמאם]], ממלא מקומו של [[האמאם הנעלם]] [[רג'עה|העתיד לשוב]] ו[[מהדי|להתגלות]]. ב[[סונים|סונה]] למוג'תהד הייתה סמכות מעטה יחסית למן המאה ה-11 לספירה ועד לדורות האחרונים, בשל ההסכמה כי "''שערי האג'תהאד נסגרו''".

בשלהי המאה ה-19 החלו להשמע קריאות [[רפורמיזם אסלאמי|לרפורמה באסלאם]], ובכלל זה גם לפתיחתם של "שערים" אלו כדרך להחיות את האסלאם ולעוררו מן הקיפאון המחשבתי שאחז בו 'מאז ימי השתלטות העמים הזרים' עליו. דוגלי גישה זו, ובהם [[אל-אפע'ני]], [[מוחמד עבדה]] ו[[רשיד רידא]] הניחו את היסודות האינטלקטואליים לעלייתם הן של זרמי החילון והן של זרמים שמרניים-[[סלאפים|סלפיים]] במחשבה האסלאמית המודרנית. עבודתם של אל-אפע'ני, עבדוה ורידא הניחה במישרין את היסודות התאולוגיים והאידאולוגיים לצמיחתה של תנועת [[האחים המוסלמים]] ב[[מצרים]] בשנות העשרים של המאה העשרים בראשות [[חסן אל-בנא]] ואחרים. תנועת ה[[חמאס]] מהווה את הפלג [[ארץ ישראל|הארץ-ישראלי]] של תנועה זו.