מיעוט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
לקריאה נוספת: לבקשת עידו
יעל י (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 3:
המונח מיעוט בהקשר סוציו-אקונומי מתייחס לכפיפותן של קבוצות אתניות (הנבדלות ב[[שפה]], [[לאום]], [[דת]] ו[[תרבות]]). קבוצת מיעוט נוספת היא קבוצה של מעוטי יכולת או מוגבלים, קבוצה של מיעוטים כלכליים (עובדים בשכר נמוך או מובטלים), קבוצות מיעוט גיליות, קבוצות הצעירות או המבוגרות מהאוכלוסייה העובדת), ומיעוטים מגדריים (בעלי נטייה מינית או זהות מגדר השונות מן הנורמות המקובלות).
 
כיום{{דרושהמאז הבהרה|מתי[שנות זההשישים]] "כיום"}}התגבר המונחהעיסוק במונח קבוצות מיעוט מתקיים לצד השיח על [[זכויות האזרח|זכויות אזרחיות]] טבעיות ו[[זכויות קולקטיביות]] אשר עלו לתודעה במאה ה-20 והתחילו לשים דגש על החשיבות במתן זכויות למיעוטים בחברה{{מקור}}.
 
חברי קבוצת המיעוט נתונים ליחס שונה מצד הקבוצה השלטת בחברה בה הם חיים. האפליה יכולה להתבסס על הבנתם של החברים בקבוצות המיעוט כי הם זוכים ליחס פחות טוב על אף הישגיהם בחברה, באופן שמגביל את התקדמותם. הטענה היא שהמבנה החברתי לא מעניק להם מבנה [[שוויון הזדמנויות|הזדמנויות השווה]] לכולם. הדבר מתקיים בצורה עקיפה או ישירה באמצעות המבנה חברתי, החלטות ממשלתיות, מערכת החינוך במדינה וסוציאליזציה היוצרת מבנה הזדמנויות מסוים. אקטיביסטים חברתיים משתמשים בטרמינולוגיה של זכויות המיעוטים כשהם מעלים לסדר היום הציבורי נושאים כמו זכויות הסטודנטים, זכויות הצרכנים ו[[זכויות בעלי חיים|זכויות בעלי החיים]]{{דרושה הבהרה|האם זכויות סטודנטים ובעלי חיים כל כך מהותיות לערך הזה עד שהן צריכות להופיע בסעיף ההגדרה?}}. בשנים האחרונות{{דרושה הבהרה|מתי זה "כיום"}} אנו עדים לכך גם קבוצות חברתיות הנתפסות כחזקות, מציגות עצמן כקבוצות מיעוט. למשל, ב[[ארצות הברית]], גברים לבנים, הטרוסקסואלים מהמעמד הבינוני.