פורט סאמטר – הבדלי גרסאות

המצודה נבנתה כחלק מביצורי נמלי [[דרום ארצות הברית]] כחלק מלקחי [[מלחמת 1812]]. הבנייה החלה בשנת [[1827]] ונמשכה עד לתחילתה של [[מלחמת האזרחים האמריקנית]], ולמעשה לעולם לא הושלמה. 70 טון של [[גרניט]] הובאו מאזור [[ניו אינגלנד]] והוצבו בפתחו של [[מפרץ צ'ארלסטון]] ויצרו [[אי מלאכותי]] אשר עליו הוקמה המצודה אשר תוכננה כ[[מחומש]] לא משוכלל באורף של 58 מטר אשר חומותיו היו בעובי של כ-1.5 מטר בגובה של כ-15 מטר מעל קו הגאות הגבוה ביותר. המצודה תוכננה להכיל 650 חיילים ו-150 תותחים[[תותח]]ים בשלושה מפלסים.

על רקע עלייתו של [[אברהם לינקולן]] לשלטון בשנת [[1860]], סוגיית [[העבדות בארצות הברית|העבדות]] ו[[זכויות המדינות בארצות הברית|זכויות המדינות]], הכריזה ב-[[20 בדצמבר]] [[1860]] [[קרוליינה הדרומית]] על פרישתה מ[[ארצות הברית]] והקימה מדינה עצמאית. בזמן זה שהו ב[[פורט מולטרי]] הסמוך 127 חיילים מ[[חיל התותחנים האמריקני|חיל התותחנים הפדרלי]] בפיקודו של מייג'ור [[רוברט אנדרסון]]. שישה ימים לאחר פרישתה של קרוליינה הדרומית הסיג מייג'ור אנדרסון את כוחותיו מפורט מולטרי אל פורט סאמטר שכן לתפיסתו קל היה להגן על פורט סאמטר מפני מתקפה אפשרית של ה[[מיליציה]] של קרוליינה הדרומית. מצבה של המצודה לא היה מושלם, לצד העובדה כי עבודות הביצור והבנייה מעולם לא הושלמוכך גם מצב התותחים אשר אמורים היו להיות מותקנים במצודה לא הוצבו במקומותיהם, כל זאת לאור הקיצוץ בתקציבו של הצבא שהונהג במהלך כהונתו של הנשיא [[ג'יימס ביוקנן]]. במהלך החודשים שלאחר מכן קריאות חוזרות ונשנות מצד ממשלת קרוליינה הדרומית, ולאחר מכן מצידו של בריגדיל גנרל [[פ. ג. ט. בורגארד]] אשר קיבל לידיו את הפיקוד על כוחות הקונפדרציה באזור, לפינוייה של מצודההמצודה נדחו. מן הצד השני, כל מאמצי התגבור והתספוק של צבא האיחוד אתאל חיל המצב סוקלוסוכלו בידי הכוחות הקונפדרציבייםהקונפדרטיביים, כך ב-[[9 בינואר]] [[1861]] נורו היריות הראשונות של המלחמה על ספינת הסוחר [[כוכב המערב]] אשר הוחכרה על ידי ממשלת הצפון לצורך העברת אספקה ותגבורת לחיל המצב. בהבינו כי לכוח הנצור תאזל האספקה ב-[[15 באפריל]], הורה לינקולן לשגר שייטת של ספינות למפרץ צ'ראלסטון בפיקודו של האדמירל [[גוסטב פוקס]], על מנת לחדור למימי המפרץ ולהעביר אספקה לחיל המצב הנצור.

ב-[[11 באפריל]] [[1861]] נשלחו מטעמו של הגנרל בורגארד שלושה קצינים על מנת לדרוש את כניעתה של המצודה. משלחת הקצינים נתקלה בסירוב. לאחר התיעצותהתייעצות עם [[מזכיר המלחמה של הקונפדרציה]] [[לירוי ווקר]] נשלחו הקצינים אל המצודה שוב ועוכבו כ-10 שעות עד אשר קיבלו את תנאי הכניעה של המצודה. תנאי הכניעה לא היו מקובלים על המשלחת וכאשר חזרו הקצינים אל [[פורט ג'ונסון (קרוליינה הדרומית)|פורט ג'ונסון]] הסמוך הורה הקולונל [[ג'יימס צ'סנוט]] על פתיחת המתקפה הארטילרית על המצודה. האש החלה ב-[[12 באפריל]] [[1861]] בשעה 04:30 כאשר החלו תותחי הקונפדרציה להפגיז את פורט סאמטר. הנצורים השיבו אש, אךאשר זו ,עקב מספרם המועט של המגינים ושל התותחים, לא הייתה יעילה. ב-[[13 באפריל]], לאחר 34 שעות של הפגזה רציפה, נכנע חיל המצב והמצודה פונתה מחיילי צבא האיחוד ועברה לידי [[צבא הקונפדרציה]]. במהלך הקרב עצמו לא נהרג אף חייל אחד מאש התותחים, ההרוג היחידי במהלך הקרב היה בעת פיצוץ באחד התותחים בעת [[מטח כבוד]] אשר נורה מתותחי האיחוד בהצדהבהצדעה להורדת [[דגל פורט סאמטר|דגל האיחוד]] מתורן המצודה. הדגל עצמו הפך לסמל לגבורתם של מגיני המצודה כאשר הובא בידי מייג'ור אנדרסון צפונה.