הבדלים בין גרסאות בדף "פליישר (מחזה)"

אין שינוי בגודל ,  לפני 9 שנים
מ
←‏העלילה: תקלדה
מ (תקלדה)
מ (←‏העלילה: תקלדה)
ההצגה עוסקת בבני הזוג ברטה ואריה פליישר ([[קצב]] ב[[גרמנית]]), שכשמם כן הוא - עובדים ב[[אטליז]]. העלילה נפתחת בניסיונם של בני הזוג פליישר להתמודד עם המציאות החדשה שנכפית עליהם, עת עוברים [[חרדים]] רבים אל השכונה שבה הם מתגוררים. אמנם, בתחילה, המעבר עורר בבני הזוג כמיהה לשגשוג כלכלי, אך עם הזמן הם העלו חרס בידם. אדרבה - בני העדה החרדית, ובפרט נשותיה, מנהלים מאבק נגד בני הזוג ולא בוחלים בדבר ובכלל זה [[חרם חברתי|חרמות]] על מקור [[שכר|פרנסתם]] היחיד. מפאת מצבם הכלכלי הירוד, שנבע במישרין מההתנכלות לעיל, נדרשים בני הזוג להשיב את בנם המפגר אל ביתם. הקהילה החרדית מוקיעה אותו מתוכם. הבן, שלוימל‘ה, סובל במיוחד מהטרדותיה של בת הרב פוקס, ראש העדה החרדית. הוא [[אונס|אונס]] אותה אפוא ובתום המחזה גם מעלה באש את בית הוריו.
 
מאפייני ה[[מלודרמה]], לרבות מלודרמת מחאה, קשורים להיותה [[ז'אנר]] המציג מציאות דרך פריזמה רגשית, בה את מקומו של הריאליזם מחליפים מלחמות [[אידאולוגיהאידאולוגיותאידאולוגיה|אידאולוגיות]] של טוב מול רע.
במחזה, על תקן הצדיק, מתפקדים הזוג פליישר - מבוגרים [[ניצול שואה|ניצולי שואה]] בעלי אטליז שנלחמים בסביבת המחייה המשתנה שלהם בעקבות מעבר של חרדים ו"התחרדות" השכונה הישנה. כדי לשרוד הם נאלצים להיענות לתכתיבי השכנים החדשים, להשיג [[הכשר]] לאטליז במעט כספם ומנסים למראית עין [[חזרה בתשובה|להתחזק ביהדותם]], אך כל אלא לא מועילים, החרדים לא קונים באטליזם וסופם הוא טראגי בשריפה כאשר החרדים מנצחים במאבק <ref name="תאטרון בחברה"> פרופ' דן אוריין, "תאטרון בחברה" (‏[[האוניברסיטה הפתוחה]], 2008‎)
</ref>.
הסיום ,ובכך כישלונם של הפליישרים, מעורר בקהל זעם וכעס על אי הצדק שהם חוו. מחאתו של יגאל אבן אור נופלת על אוזניים קשובות ופונה לרגש האִיום והחרדה של הקהל החילוני מפני השתלטות החרדים והתגבשותה של מדינת הלכה. הקהל החילוני שחש מכופף לתכתיבי הדתיים מוצא דרך של ביטוי בעידוד והסכמה ,אך למרות זאת, כדרכה של המלודרמה, אין היא מעוררת בקהל שאלות ולקיחת אחריות על עתידם, אלא הטלת האשמה על החרדים.<ref name="תאטרון בחברה"></ref>.
ההצגה מחזקת דיכוטומיה ברורה ומובהקת ומעודדת את החרפת המצב הקיים, בלי רצון בפיוס. הפחדת הקהל בהתחזקות החרדים המועברת כבשורת איוב, מהווה קרקע פורייה לאנטי-דת מחאתי ומשרתת את כוונת היוצר המעוניין לחזק בקהל את התחושה והחרדה מהחרדים.
 
 
==הקונפליקט החילוני-דתי==