התערבות טיפולית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 4:
עיתוי ההתערבות הוא משמעותי כדי לאפשר תהליך בונה אצל המטופל. התערבות מוקדמת מדי עלולה להגדיל את ה[[התנגדות (פסיכולוגיה)|התנגדות]] ולסכל את מטרת ההתערבות.
 
==סוגי התערבויות==
==מטרות==
בגישות פסיכודינמיות מסורתיות תפקיד ההתערבות הוא לחשוף רבדים עמוקים יותר אצל המטופל ולהביא לכדי תובנה. בגישה זו מתעמת המטפל עם במטופל בהצגתו את התופעה אליו הוא מתייחס ובמתן פרשנות המאירה את המשמעויות ה[[לא מודע|לא מודעות]] אצל המטופל, לרוב בהקשר למקורות ההיסטורים של תופעה זו. תהליך העיבוד הנלווה לפרשנות מביא לתובנה שמשפיעה על חיי היום יום.
 
במחצית השנייה של [[המאה העשרים]] מעמדו של הפירוש, שעד אז היה הכלי המרכזי בטיפול נפשי, ירד ותיאורטיקנים שונים הרחיבו את צורות ההתערבות של המטפל. [[ביון]] הדגיש את חשיבות ה[[הכלה]] ככלי התערבות מרכזי. [[ויניקוט]] את ה[[החזקה]]. התערבויות פרשניות דורשות אצל המטופל יכולת התמודדות (כוחות אני) אל מול התובנה והתרופפות [[מנגנוני הגנה|ההגנות]] שהיא מביאה. לכן התערבויות כאלו אינן מתאימות לכל מטופל. במקרים אלו, ההתערבות תפקידה ליצור השפעה מיידית על המטופל ולחזק אותו. התערבות כזו נקראת התערבות תמיכתית.
 
להלן מספר סוגים נוספים של התערבויות תמיכתיות: [[סוגסטיה]], תמיכה, אישור, הרגעה, עצה, שכנוע. להתערבויות אלו יש תועלת רבה אך הביקורת על השימוש בהם הוא שתועלתן הוא לטווח הקצר, ואילו להתערבויות הפרשניות תועלת רבה יותר להשגת עצמאות.
 
 
בתהליכי טיפול שאינם מילוליים...