מנחם די לונזאנו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ז
שורה 19:
חיבוריו העצמאיים הם:
 
#'''אור תורה,''' - הגהת ה[[תורה שבכתב]]. חיבור זה, יחד עם דברי ה[[רמ"ה]] ובעל [[ידידיה שלמה מנורצי|מנחת שי]], הפכו לקובעי נוסח המקרא המקובל. לצורך חבור זה נעזר רבי מנחם ביותר מעשרה כתבי יד של המקרא, וספרי מגיהי המקרא שקדמוהו.
#'''מעריך,''' - תשלום "[[ספר הערוך]]" של רבי [[נתן מרומי]] לבירור מילים זרות בתלמוד ובמדרשים וב[[ספר הזוהר]].
 
#'''עבודת מקדש,''' - סדר עבודת ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] שהוקרבו ב[[בית המקדש]], לאמרו בכל יום. חיבור זה נדפס בבצעירותו בקושטא בשנת [[ה'של"ג]], ונכלל שנית בתוך "שתי הלחם" עם הוספות רבות, ועם שירים ופזמונים רבים, לזכר [[שירת הלויים]], מיוסדים על פי חכמת ה[[קבלה]].
#מעריך, תשלום "[[ספר הערוך]]" של רבי [[נתן מרומי]] לבירור מילים זרות בתלמוד ובמדרשים וב[[ספר הזוהר]].
#'''דרך חיים,''' - שירים בענייני הלכה.
 
#'''טובה תוכחת,''' - והוא שיר גדול בן שלש מאות ושמונים בתים, בתוכחות [[מוסר]].
#עבודת מקדש, סדר עבודת ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] שהוקרבו ב[[בית המקדש]], לאמרו בכל יום. חיבור זה נדפס בבצעירותו בקושטא בשנת [[ה'של"ג]], ונכלל שנית בתוך "שתי הלחם" עם הוספות רבות, ועם שירים ופזמונים רבים, לזכר [[שירת הלויים]], מיוסדים על פי חכמת ה[[קבלה]].
 
#דרך חיים, שירים בענייני הלכה.
 
#טובה תוכחת, והוא שיר גדול בן שלש מאות ושמונים בתים, בתוכחות [[מוסר]].
 
החיבורים שההדיר הם [[אגדת בראשית]]; [[מדרש אגור]]; [[תנא דבי אליהו]]; [[אבות דרבי נתן]]; [[מסכת דרך ארץ]]; [[אותיות דרבי עקיבא]]; הוספות ל[[מדרש רבה]], [[מדרש ילמדנו]], [[ספרא]] ו[[תנחומא]]; פרקי גן עדן ועץ החיים. למעשה, מחמת חוסר תקציב, נמנע מרבי מנחם להדפיס את כל עשרת חלקי "שתי הלחם" בהוצאה הראשונה, ולכן לא נכללו בה מתוך החיבורים שההדיר אלא "אגדת בראשית". אך "מדרש אגור" כבר נדפס על ידו כספר עצמאי ב[[צפת]] בשנת [[ה'שמ"ז]] ([[1587]]) (וחזר ונדפס אחר כך ב[[ניו יורק]] בשנת [[ה'תרצ"ד]] מתוך כתב יד תחת השם "משנת רבי אליעזר").