מיקה הקינן – הבדלי גרסאות

|מירוציםמרוצים=161

'''מיקה פאולי הקינן''' ([[פינית]]: Mika Pauli Häkkinen; נולד ב-[[28 בספטמבר]] [[1968]] בעיר [[ונטה]]) הוא [[נהג מירוציםמרוצים]] פיני. זכה באליפות העולם ב[[פורמולה 1]] בשנים [[פורמולה 1 עונת 1998|1998]] ו-[[פורמולה 1 עונת 1999|1999]]. משנת [[2005]] מתחרה באליפות ה-[[DTM]].

הקינן השתתף בצעירותו במירוציבמרוצי [[קארטינג]] רבים בפינלנד וזכה במספר פרסים. את הקריירה המקצועית שלו החל במסגרת סבב הפורמולה [[אופל (רכב)|אופל]] וזכה בסבב זה באליפות אירופה. ב-[[1990]] זכה הקינן באליפות [[בריטניה]] ב[[פורמולה 3]], אז גם יצר את קשריו הראשונים עם עולם ה[[פורמולה 1]]. הוא שימש אז כנהג מבחן עבור קבוצת [[בנטון פורמולה|בנטון]]. הוא התחרה בפורמולה 3 מול יריבו לעתיד בפורמולה 1, [[מיכאל שומאכר]] וחתם לבסוף על חוזה עבור קבוצת [[לוטוס (מרוצי מכוניות)|לוטוס]] שהתחרתה אז בפורמולה 1.

בגיל 24, לאחר שתי עונות בפורמולה 1, עזב הקינן את לוטוס. שמועות נפוצו על מעבר אפשרי ל[[ויליאמס F1|וויליאמס]] אך לבסוף הוא חתם בקבוצת [[מקלארן]]. אולם הסתבר כי המעבר לא היה פשוט כל כך: מקלארן רצו לשמור על הכוכב העולה [[מיכאל אנדרטי]] האמריקאי, בו בזמן ש[[איירטון סנה]] האגדי המשיך בקבוצה, מה שהפך את הקינן לנהג ניסוי. בספטמבר, נפטרה הקבוצה מאנדרטי שהיה מאכזב ובכך התאפשר שובו של הקינן להתחרות. כבר במירוצובמרוצו הראשון בגרנד פרי של [[פורטוגל]], הצליח הקינן לתפוס עמדת זינוק טובה יותר מסנה, אולם לא הצליח לסיים את המירוץהמרוץ עצמו לאחר יציאה מהמסלול. במירוץבמרוץ שלאחר מכן, ב[[יפן]], הצליח הקינן לסיים את המירוץהמרוץ ואף לעלות לפודיום (כלומר, אחד משלושת המקומות הראשונים).

בסוף [[פורמולה 1 עונת 1995|1995]], נפצע הקינן קשה. צמיג שהתפוצץ במהלך מירוץמרוץ [[אוסטרליה]] גרם לו להתנגשות בקיר בטון. הקינן הובהל לבית חולים חסר הכרה, שם שהה מספר ימים בתרדמת. חזרתו למסלול הייתה רק לקראת תחילת [[פורמולה 1 עונת 1996|עונת 1996]]. בעקבות התאונה, נשאר הקינן עם שיתוק קל בפנים.

[[תמונה:Hakkinen.jpg|ממוזער|שמאל|מיקה הקינן במכונית המקלארן במירוץבמרוץ ארצות הברית בשנת [[פורמולה 1 עונת 2000|2000]]]]

גם בעונת 1996, לא הצליחה הקבוצה להעמיד מכונית ראויה והקינן לא הגיע להישגים מרשימים. ב[[פורמולה 1 עונת 1997|עונת 1997]], העמידה חברת [[מרצדס]] את מנועיה לרשות הקבוצה. המנועים היו טובים, אך עמידתם הטכנית הייתה מקרית למדי, מה שהכריח את הקינן לפרוש שלוש פעמים במהלך מירוציםמרוצים בהם הוביל. הקינן זכה לבסוף במירוץבמרוץ האחרון של העונה, כאשר שותפו לקבוצה [[דיוויד קולטהרד]] איפשר לו לעבור למקום הראשון ממש לפי קו הסיום.

ב[[פורמולה 1 עונת 1998|עונת 1998]], הקינן סוף סוף זכה למכונית אמינה. במהלך העונה, זכה הקינן בשמונה מירוציםמרוצים, והפך בסיום העונה לראשונה לאלוף העולם בפורמולה 1. הקרב על האליפות היה קשה אל מול מיכאל שומאכר והקינן הבטיח את האליפות רק במירוץבמרוץ האחרון בעונה.

ב[[פורמולה 1 עונת 1999|עונת 1999]], התפתח שוב קרב על האליפות, אלא ששומאכר נפצע ופרש באמצע העונה. עם זאת, התפתח קרב חדש אל מול [[אדי אירוויין]]. אירוויין הוביל על הקינן בארבע נקודות לפני המירוץהמרוץ האחרון של העונה, אולם הקינן זכה במירוץבמרוץ ובאליפות שניה ברציפות.

ב[[פורמולה 1 עונת 2001|עונת 2001]], ניצח הקינן רק בשני מירוציםמרוצים והביע את רצונו לקחת פסק זמן. בסוף העונה, יצא הקינן ל"שנת שבתון" ממנה לא חזר בסופו של דבר לעולם הפורמולה 1.

ב-[[2004]], החליט הקינן לחזור למסלול. הוא השתתף במספר מירוציםמרוצים [[פורשה]] במסגרת הסבב הסקנדינאבי. תחילה היו דיבורים על חוזה אפשרי עם קבוצות בר-[[הונדה]] או אף עם [[ויליאמס F1|ויליאמס]]-[[ב.מ.וו]], אולם לבסוף הוא חתם בקבוצת [[מרצדס]] למירוצילמרוצי DTM והפך לנהג רשמי של הקבוצה החל משנת [[2005]]. בעונתו הראשונה, ניצח הקינן במירוץבמרוץ שנערך ב[[בלגיה]] וסיים את העונה במקום החמישי. ב-[[2006]] איכזב הקינן עם מקום שישי וללא אף ניצחון במירוץבמרוץ. בסוף העונה, שוב נפוצו שמועות על חזרתו לפורמולה 1. הקינן הוזמן לנסיעת מבחן בקבוצת מקלארן, אולם תוצאות גרועות במיוחד שיכנעו אותו לא לחזור. נכון לשנת [[2007]], הקינן ממשיך להתמודד במירוציבמרוצי ה-DTM וזכה בשנה זו במירוץבמרוץ נוסף.

הקינן התחרה ב-161 מירוציםמרוצים. במהלכם, זינק 26 פעמים מה"פול פיזושן" (זינוק ראשון), זכה ב-20 מירוציםמרוצים, ועלה 51 פעמים לפודיום. הוא זכה ב-420 נקודות דירוג וקבע 25 פעמים את זמן ההקפה המהירה ביותר במירוץבמרוץ.

הקינן ניצח (נכון לאוגוסט 2007) רק בשני מירוציםמרוצים במסגרת מירוצימרוצי ה-DTM.