השמדה הדדית מובטחת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
WikitanvirBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: bg:Ядрен паритет
מ הגהה using AWB
שורה 1:
'''השמדה הדדית מובטחת''' ('''MAD''' -''' M'''utual '''A'''ssured '''D'''estruction) היא [[דוקטרינה צבאית]] שבמסגרתה שימוש מלא ב[[נשק גרעיני]] על ידי שני צדדים יריבים יביא לחורבנם של התוקף ושל המגן<ref>[http://www.nuclearfiles.org/menu/key-issues/nuclear-weapons/history/cold-war/strategy/strategy-mutual-assured-destruction.htm Mutual Assured Destruction]; Col. Alan J. Parrington, USAF, [http://www.airpower.maxwell.af.mil/airchronicles/apj/apj97/win97/parrin.html Mutually Assured Destruction Revisited, Strategic Doctrine in Question], Airpower Journal, Winter 1997.</ref>. הדבר מבוסס על [[הרתעה]] לפיה השימוש בנשק חזק חיוני על מנתכדי להרתיע את האויב מלהשתמש בנשק כזה בעצמו. השמדה הדדית מובטחת היא התגלמות של [[שווי משקל נאש]], בו שני הצדדים מנסים להימנע מהתוצאה הגרועה ביותר האפשרית מבחינתם.
 
==תאוריה==
הדוקטרינה מניחה שלכל צד בעימות יש מספיק נשק גרעיני על מנת להשמיד את הצד היריב. כל צד, אם יותקף, יגיב בכחבכוח שווה או גדול יותר. התוצאה תהיה התדרדרות מיידית שתגרור [[השמדה מובטחת]]. ההנחה היא שה[[נשורת גרעינית|נשורת הגרעינית]] שתיווצר עקב [[מלחמה גרעינית]] רחבת היקף תוביל ל[[אירוע יום הדין]].
 
הדוקטרינה מניחה גם שאף צד לא יעז להכות [[מכה ראשונה]] שכן אז הצד השני [[שיגור בהתרעה|יכה בהתרעה]] קצרה, או באמצעות כוחות שניוניים [[מכה שניונית]] שתוביל לחורבן שני היריבים. התועלת שבדוקטרינה היא בשלום מתוח אך יציב.
 
הישום העיקרי של הדוקטרינה החל ב[[המלחמה הקרה|מלחמה הקרה]]. בתקופה זו מנעה התאוריה עימותים מלאים בין [[ארצות הברית]] לבין [[ברית המועצות]] בעוד הן עסוקות ב[[מלחמת פרוקסי|מלחמות פרוקסי]] סביב העולם. הדוקטרינה גם הובילה ל[[מירוץמרוץ חימוש]]. למרות שהמלחמה הקרה הסתיימה בשנות ה-90 המוקדמות של המאה ה-20 הדוקטרינה עדיין תקפה.
 
מצדדיה של הדוקטרינה האמינו שהשיטה הטובה ביותר למנוע [[מלחמה גרעינית]] היא לגרום לצד השני להבין שמדינתו תחדל להתקיים כישות מתפקדת. מאחר שהאיום חייב להיות אמין, על כל צד להשקיע הון רב בארסנלים הגרעיניים אפילו אם אין הם נועדו לשימוש. בנוסף, לא ניתן לצפות שאף צד יוכל להגן על עצמו היטב מפני הנשק הגרעיני של היריב. הדוקטרינה הובילה להקשחה וריבוי של מערכות השילוח הגרעיניות וכן ליסוד [[האמנה נגד טילים אנטי בליסטיים]].
שורה 21:
לאחר שבשנות ה-40 של המאה ה-20 הצליחו ארצות הברית וברית המועצות להפגין יכולות בתחום ה[[נשק גרעיני|נשק הגרעיני]], החלו שני הצדדים לפתח יכולות משופרות לשיגור נשק גרעיני האחד כנגד האחר. המדיניות הגרעינית הרשמית של ארצות הברית הייתה "[[תגובה מוחצת]]". המדיניות דגלה בהתקפה נחרצת נגד ברית המועצות אם זו תפלוש ל[[אירופה]] בין אם על ידי שימוש בגרעין ובין אם לאו.
 
במהלך [[משבר הטילים בקובה]], פיתחה ברית המועצות הבנה אמיתית לגבי יעילות כחכוח הצוללות האמריקני לשיגור טילים בליסטיים. עד מהרה החלו גם הסוביטים לפתח צוללות דומות.
 
ה [[MIRV]] הייתה מערכת נשק נוספת שסייעה לנהל את דוקטרינת ההרתעה. באמצעות ה MIRV יכול היה [[טיל בליסטי בין-יבשתי]] יחיד להכיל מספר ראשי קרב. טילי ה- MIRV היו הראשונים אשר נוצרו על ידי ארצות הברית כמענה למערכות נגד טילים הסוביוטיות סביב מוסקבה. מאחר שכל טיל מגן יכול היה להשמיד רק טיל תוקף אחד, הסיקו שאם טיל תוקף יכיל מספר ראשי קרב יתקשו הטילים המגנים לבצע את תפקידם ביעילות. אחד ה MIRV הגדולים ביותר של ארצות הברית [[שומר שלום LGM-118A]], יכול היה להחזיק עד כ 10 ראשי קרב. כל ראש קרב סיפק בערך 300 [[קילוטון]]. מאחר שהגנה מפני ראשי קרב רבים הייתה לא מעשית באותה תקופה, ההגנה היעילה ביותר הייתה התקפת הנגד. נשק ה MIRV נאסר לשימוש באמנת [[START II]] משום שהוא מוגדר כמערער יציבות ונותן יתרון מוחלט להתקפה ראשונה.
 
[[נאטו]] התכוונה להשתמש ב[[נשק גרעיני טקטי]] אם הסובייטים יפלשו ל[[מערב אירופה]]. הסובייטים ענו לאיום על ידי מתן הצהרה שכל שימוש בנשק גרעיני נגד כוחותיהם יענה במהלומה סובייטית בהיקף מלא. ההנחה הרווחת הייתה שכל קרב, אם יתפתח, יסתיים ב[[אפוקליפסה]].
 
===יכולת התקפה שניונית===
החל מ-[[1959]] היו ברשות ארצות הברית צוללות לשיגור טילים בליסטיים אשר הבטיחו יכולת ליצר התקפה שניונית באמצעות כחכוח גרעיני בר הישרדות.
על פי [[רוברט מקנמארה]] אשר תיאר את הדוקטרינה של השמדה הדדית מובטחת, המשמעות של הדוקטרינה הייתה שלמדינות יש יכולת התקפה ראשונה או יכולת התקפה שניונית. מדינה שתוקפת ראשונה עשויה להשמיד את הטילים הגרעיניים של יריבתה ובכך למנוע תגובת נגד גרעינית. יכולת התקפה שניונית מספקת למדינה שעשויה להיות מותקפת את היכולת להגיב למתקפה גרעינית בכחבכוח מספיק על מנתכדי שאויב יחשוש מלתקוף מלכתחילה.
לפני הצוללות סופקה יכולת ההתקפה השניונית על ידי סיורים מתמשכים של מפציצים המצוידים בנשק גרעיני. היו תמיד מספר מטוסים באוויר שהיו חסינים בפני התקפה ראשונה בכל זמן נתון. הבעיה בטקטיקה הייתה לוגיסטיקה מורכבת בשימור המטוסים פעילים כל העת. למפציצים היה סיכוי להיות מופלים בעוד שלצוללות הייתה חסינות יחסית בשל מספרם וחשאיותם. הטווח של הצוללות היה ארוך יותר וביכולתם היה לשאת הרבה טילים בעלי טווח בינוני וארוך.
 
===שלבים מאוחרים במלחמה הקרה===
הנשיא ג'ימי קרטר אימץ ב-[[25 ביולי]] [[1980]] אסטרטגיה חדשה במסגרת הדוקטרינה. על פי האסטרטגיה התגובה להתקפה סוביטית לא תהיה עוד מבוססת על הפצצת מרכזי אוכלוסייה סובייטים וערים אלא תהיה מבוססת על חיסול ההנהגה הסוביטית והתקפת יעדים צבאיים בתקווה שהרוסים יכנעו לפני שתתרחש השמדה הדדית של ברית המועצות וארצות הברית. גרסה זו של הדוקטרינה איפשרה לנצח במלחמה גרעינית תוך שמירה על האפשרות של "השמדה מובטחת" לפחות עבור צד אחד. המדיניות הזו קודמה על ידי [[רונלד רייגן]] עם ההכרזה על [[יוזמת ההגנה האסטרטגית]] שמטרתה הייתה לפתח טכנולוגיה מבוססת חלל שתאפשר השמדת טילים סוביטים טרם יפגעו בארצות הברית.
היוזמה ספגה ביקורת שכן לא אפשר את עיקרון "השמדה מובטחת" של הדוקטרינה. אם לאמריקה תהיה ערובה נגד התקפת גרעין סוביטית, טענו המבקרים, תהיה לה אז יכולת התקפה ראשונה מוחלטת. המבקרים טענו עוד שהתוכנית עשויה לגרור מירוץמרוץ חימוש חדש שמטרתו הפעם תהיה פיתוח אמצעי נגד ליוזמת ההגנה.
 
===לאחר המלחמה הקרה===
שורה 45:
*[http://www.afa.org/magazine/nov2001/1101mad.asp תחת הצל של הדוקטרינה], ביקורת על השימוש בדוקטרינה במדיניות ארצות הברית.
* [http://trace.ntu.ac.uk/frame2/articles/borg/kahn.html מכונת יום הדין של הרמן קאן]
*[http://www.cnn.com/SPECIALS/cold.war/episodes/22/documents/reykjavik/ קטעים משיחות רייקבייק של גורבצ'וב רייגן בשנת 1986]
*[http://www.atomicarchive.com/Docs/Deterrence.shtml נאום "ההרתעה ההדדית" של רוברט מקנמרה משנת 1967]
*[http://www.strategicstudiesinstitute.army.mil/Pubs/display.cfm?pubid=585 אודות הדוקטרינה]