פרוזודיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
WikitanvirBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: da:Prosodi
שורה 35:
[[ינקות|תינוקות]] צוברים ידע לגבי הדפוסים הפרוזודיים של [[שפה|השפה]] בשלבים מוקדמים בחייהם, ונראה שהידע הזה מסייע להם [[רכישת שפה|בתהליך רכישת השפה]]. ישנן עדויות רבות שתינוקות נשענים על הידע שלהם בתחום הפרוזודיה כדי להשיג התקדמות בתחומים אחרים של השפה, [[אסטרטגיה]] המכונה '''"prosodic- bootstraping"'''. אחת הבעיות המרכזיות עמן צריך להתמודד התינוק רוכש השפה, היא כיצד לחלק את שטף [[דיבור|הדיבור]] שהוא קולט ליחידות המרכיבות אותו. עבורו (כמו גם עבור מבוגר המאזין לשפה לא מוכרת), הדיבור הוא רצף מתמשך של צלילים חסרי פשר. כיצד, למשל, יוכל להתחיל לפענח את משמעויותיהן של [[מילה|מילים]], אם אינו מסוגל לזהות את גבולותיה של מילה אחת בתוך שטף הדיבור? [[ניסוי|ניסויים]] שבדקו תינוקות רוכשי [[אנגלית]] בני 9 [[חודש|חודשים]] הראו שכבר בגיל זה הם מסוגלים לזהות את דפוס [[הטעמה|ההטעמה]] האופייני לשפה המדוברת בסביבתם. תינוקות אלה הקשיבו זמן רב יותר למילים עם דפוס הטעמה מלעלי, המופיע ברובן המוחלט של המילים באנגלית (למשל- '''bu'''nny), לעומת זמן ההקשבה שהקדישו למילים עם ההטעמה המלרעית הנדירה (למשל- gi'''raffe'''). על סמך ממצאים אלה, הוצע שתינוקות משתמשים בידע שלהם לגבי דפוס ההטעמה הנפוץ בשפה כדי לסמן את גבולותיהן של המילים.<ref>Jusczyk, P. E., Cutler, A. & Redanz, N. J. (1993) Infants' preference for the predominant stress patterns of English words. ''Child Development 64, 675-687''</ref> לדוגמה, תינוקות רוכשי אנגלית יכולים להניח במידה רבה של ביטחון שהברה מוטעמת היא חלקה הראשון של מילה לא מוכרת, ולא סופה של מילה. באופן דומה, תינוקות יכולים להשתמש בפרוזודיה כדי לזהות את גבולותיהן של יחידות גדולות יותר של הדיבור, כמו פסוקיות ומבעים.
 
השפעתה של [[שפת אם|שפת האם]] ניכרת גם בהפקותיהם הקוליות של תינוקות. עוד לפני שהם מתחילים לדבר, ניתן לזהות במלמול שלהם דפוסים פרוזודיים המזכירים את אלה של השפה המדוברת בסביבתם. לדוגמה, ניתוח [[אקוסטיקה|אקוסטי]] על מלמוליהם של תינוקות לומדירוכשי אנגלית ולומדיורוכשי [[צרפתית]] גילה הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות, שעשויים לנבוע מהמאפיינים הפרוזודיים של כל אחת מהשפות.<ref>Whalen, D. H., Levitt, A. G. & Wang, Q. (1991) Intonational differences between the reduplicative babbling of French- and English-learning infants. ''Journal of Child Language 18, 501- 516''. </ref> שלב נוסף בדרך לשליטה במערכת הפרוזודית בא לידי ביטוי בתופעה המכונה '''"ז'רגון"'''. זוהי צורה של מלמול מורכב המופיעההמופיע אצל חלק מהתינוקות לקראת סוף [[שנה|השנה]] הראשונה לחייהם. הז'רגון מתאפיין בהפקה של דפוסים פרוזודיים מפותחים, כולל שינויים מגוונים באינטונציה ובהדגשה. הורים לתינוקות "מז'רגנים" מדווחים בהתפעלות שילדיהם "מספרים סיפורים שלמים" או "מנהלים שיחות שלמות" בשפה המובנת רק להם. ואכן, הז'רגון נדמה כדיבור בוגר לחלוטין, פרט לכך שהוא כולו "ג'יבריש" ואינו כולל מילים בעלות משמעות.
 
נקודה נוספת הראויה להתייחסות נוגעת דווקא לדיבורם של מבוגרים. בכלליות, מבוגרים נוטים לשנות את אופן הדיבור שלהם כאשר הם פונים אל תינוקות. צורת הדיבור המיוחדת המוקדשת לתינוקות נקראת '''"child directed speech"''' ומכונה גם '''"אמהית"''' או '''"motherese"''' (וברוח התקינות הפוליטית- '''"הורית"''' או '''"parentese"'''). לאמהית מאפיינים פרוזודיים ייחודיים הכוללים [[תדירות|תדר]] בסיסי גבוה, קצב איטי ואינטונציה מוגזמת. סוברים שצורת דיבור זו משרתת את התפתחות השפה במספר אופנים, החל מגיוס ושימור תשומת הלב של התינוק, עבור בהדגשתו של [[מידע]] לשוני חדש וכלה בהקלת החלוקה של שטף הדיבור למרכיביו, משימה שחשיבותה נדונה קודם לכן.<ref>Fernald, A. (1985) Four-Month-Old Infants Prefer to Listen to Motherese. ''Infant Behavior and Development 8, 181-195'' </ref> מחקרים בתחום זה אספו עדויות שתינוקות מראים העדפה מובהקת לדיבור באמהית<ref>שם</ref>, שמאפייניה האקוסטיים של האמהית הם אוניברסליים ומופיעים במגוון שפות שונות<ref>Grieser, D. L. & Kuhl, P. K. (1988) Maternal speech to infants in a tonal language: Support for universal prosodic features in motherese. ''Developmental Psychology 24, 14-20''</ref> ושמבוגרים נוטים באופן אוטומטי לעבור לדיבור באמהית כשהם פונים אל תינוקות. כל אלה מעידים על חשיבותה של הפרוזודיה עבור תהליך רכישת השפה.