פתיחת התפריט הראשי

שינויים

זוטות
|צד שני-אבדות=33,000 נפגעים (מתוכם 9,000 שלא בקרב מאש חברותית או מחלות)
|}}
'''הקרב על יער הורטגן''' היה מהקרבותמה[[קרב]]ות הארוכים ביותר ב[[מלחמת העולם השנייה]], הארוךוהארוך ביותר שנערך על אדמת [[גרמניה]],. שהתחוללהוא מההתחולל מ-[[19 בספטמבר]] [[1944]] עד ה-[[10 בפברואר]] [[1945]], ב[[יער הורטגן]], מזרחית לגבול [[גרמניה]] - [[בלגיה]].
 
==רקע==
מטרתםמטרתן העיקרית של [[בעלות הברית]] הייתה להכניע את הכוחות הגרמנים באזור כדי למנוע מהם לתגבר את כוחותיהם צפונה יותר, בין [[רור (נהר)|נהר הרור]] לעיר [[אאכן]], שם התנהלה [[מלחמת חפירות]]. היעד המשני בחשיבותו לבעלות הברית היה כיבוש העיירה שמידט והגעה לנהר הרור. לעומת זאת [[ולטר מודל]], מפקד הכוחות הגרמניים באזור, שאף להדוף את בעלות הברית לקיפאון, על ידי גרימת אבדות כבדות לבעלות הברית ועל ידי השגת שליטה מלאה בביצורי [[קו זיגפריד]].
 
הגרמנים הגנו על האזור בעקשנות משתי סיבות: ראשית, אזור הורטגן היה בסיס להתקפה גרמנית גדולה שנודעה מאוחר יותר כ[[קרב הארדנים]] ושנית, פתיחת סכר שוומנאול שנמצא באזור יכלה להציף את אזור נהר הרור ובכך להקשות על בעלות הברית לחצות אותו.
 
==הקרב==
היתרונות ההתחלתיים של בעלות הברית במספר חיילים, (ביחס של 5:1), ב[[שריון]], ניידותבניידות וסיועובסיוע אווירי, צומצמו בשל [[מזג אוויר|מזג האוויר]] הקשה ותנאי השטח הקשים. לגרמנים היה די במספר מועט יחסית של חיילים נחושים ומאומנים כדי להיות יעילים בזירת לחימה זו.
 
בתחילת הלחימה לגרמנים היו ביער הורטגן 6,000 לוחמים בלבד, תחת פיקודו של [[הנס שמידט]]. כוח זה היה ללא טנקים[[טנק]]ים ועם [[ארטילריה]] מעטה. ב-19 בספטמבר החל הקרב, כאשר חיילים מה[[רגימנט]] ה-60 האמריקניה[[אמריקני]] הגיעו ליער הורטגן, אך הובסו ונסוגו בשל ההתנגדות הגרמנית ותנאי השטח הקשים. עם המשך הקרב זרמו למקום תגבורות גרמניות, ותקוות הצבא האמריקני לניצחון מהיר הלכה ונראתה כחסרת סיכוי.
עם המשך הקרב זרמו למקום תגבורות גרמניות ותקוות הצבא האמריקני לניצחון מהיר הלכה ונראתה כחסרת סיכוי.
 
בסופו של דבר [[אאכן]] נפלה לידי בעלות הברית ב-[[22 באוקטובר]], אך למרות זאת נכשלה חציית הרור. הגרמנים הצליחו להחזיק באזור עד לאמצע דצמבר 1944, מועד קרב הארדנים. בקרב הארדנים רוכזו 250,000 חיילים גרמנים למתקפה גדולה. הם הצליחו להתקדם 80 ק"מ לעומק קווי בעלות הברית, אך באמצע ינואר 1945 הגרמנים נהדפו חזרה לעמדותיהם באזור יער הורטגן והקרב נמשך. ב-10 בפברואר הצליחו בעלות הברית לכבוש את סכר שוומנאול, אך הגרמנים הספיקו לפתוח את שערי הסכר ולהציף את עמק הרור. כתוצאה מכך נדחתה חציית נהר הרור. לבסוף נהר הרור נחצה על ידי בעלות הברית ב-[[23 בפברואר]] 1945.
 
הקרב על יער הורטגן נודע כקרב בו ספגו בעלות הברית אבדות כבדות - כ-32,000 חיילים, וכתוצאה מכך כונה הקרב על ידי בעלות הברית "תבוסה מהמעלה הראשונה".
 
==לקריאה נוספת==
35,958

עריכות