משה פרנקנטל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קט', אין תמונה
שורה 5:
נולד ב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] למשפחה דתית. בצעירותו למד את ענף החלב וייצר [[גבינה|גבינות]] [[כשרות]] לקהילה היהודית המקומית. בשנת [[1936]] [[העלייה החמישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ישראל]], והתיישב בפאתי שכונת [[זיכרון מאיר]] ב[[בני ברק]], למרגלות [[ישיבת פוניבז']].
 
בשנים הראשונות לעלייתו ארצה הקים מפעל ל[[מיונז]] ומוצריו. בתחילת [[שנות ה-40]] הקים את מחלבת "נוגה". פרנקנטל היה הראשון, עוד לפני "[[תנובה]]", שייבא ל[[ישראל]] את המכונה ל[[עיקור (מיקרוביולוגיה)|עיקור]] חלב, דבר שאפשר ייצור חלב עמיד ומכירתו בבקבוקים. מחלקי חלב שעשו את פרנסתם ממכירת חלב טרי בכדים ראו בו איום, והיו אף שהתנכלו למשאיות שהובילו בקבוקי חלב מתוצרתו. בהמשך עסק פרנקנטל בייצור ופיתוח חלב ומוצריו, כמו כן עסק בסחר וייבוא גבינות מאירופה ואוסטרליה וסיפק גבינות כשרות לרחבי העולם היהודי.
 
ב[[שנות ה-50]], עם גלי העלייה הגדולים ממדינות צפון אפריקה, היה פרנקנטל למתחרה של "תנובה" על אספקת מוצרי חלב ל[[מעברה|מעברות]] ול[[מחנה עולים|מחנות העולים]]. יתרונה הגדול של "תנובה" היה בכך ששיווקה גם ירקות, והקמעונאים העדיפו את הקשר העסקי עם "תנובה". כדי להתמודד מול "תנובה" חבר פרנקנטל לאגודת "טנא" של קבוצת חקלאים מגדלי ירקות וביחד הקימו את "טנא נוגה".