סיירת קלה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ [r2.5.1] בוט מוסיף: uk:Легкий крейсер |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
'''סיירת קלה''' היא סוג של [[סיירת (אונייה)|סיירת]] או [[אוניית מלחמה]], שהייתה בשימוש במחצית הראשונה של [[המאה ה-20]].
ככל שנכנסו סיירות המערכה לשירות, הסתבר שתפקידן ישאיר אותן בצמוד לצי העיקרי. לפיכך, נוצר הצורך בסיירת קלה (Light Cruiser). במקביל, הפכו ההתפתחויות הטכנולוגיות את הסיירת המוגנת לאיטית ולא יעילה לצורכי ליווי. המנועים החדשים היו מהירים יותר, והסיירות הישנות הפכו לאיטיות ולא יעילות. מעבר לכך, המעבר לשימוש בנפט הביא לכך שלא היה צורך במחסני פחם והיה צורך במיגון שונה. בשנת [[1909]] נכנסו לשירות בצי הבריטי סיירות מסדרת '''טאון''' (Town)<ref>ישנן שלוש סדרות אוניות בשם Town: הסדרה המתוארת כאן, סדרת סיירות קלות בריטיות שהושקה בשנות ה-30 למאה ה-20, וסדרת משחתות שהושקה בארצות הברית באותה תקופה.</ref>; אלו היו הסיירות הקלות הראשונות. סדרה נוספת של סיירות קלות, סדרת '''ארת'וסה''' (Arethusa) נכנסה לשירות ב-[[1911]]; סיירות אלה שילבו שריון יחד עם מהירות (מהירותן הגיעה ל-29 קשר), ונועדו למשימות הקלאסיות של הסיירות: סיור, [[פשיטה]], ליווי, וכיוצא בזה.
ב[[אמנת וושינגטון]], שנחתמה ב-[[1922]] על ידי [[ארצות הברית]], [[האימפריה הבריטית]], [[האימפריה היפנית]], [[הרפובליקה השלישית|צרפת]] ו[[איטליה]], והגבילה את הכוח הצבאי הימי של המדינות החתומות, קיבלו על עצמן המדינות החתומות להגביל את בניין אוניות השטח שלהן. מעבר לאוניות מערכה, נאסר על בניית אוניות שטח שה[[הדחק]] שלהן עולה על 10,000 טון. בכך הוגדר גודלה של הסיירת הקלה, כלומר אונייה שאינה אוניית מערכה. בזמן מלחמת העולם הראשונה נשאו הסיירות הקלות הבריטיות שני תותחי 6 אינץ' (152 מ"מ) ושמונה תותחי 4 אינץ' (100 מ"מ), או מערך של תותחי 6 אינץ' בלבד. סיירות גרמניות נשאו בתחילת המלחמה תותחי 4.1 אינץ' (104 מ"מ) ובמהלכה שופרו תותחיהן עד שהגיעו לקוטר של 5.9 אינץ' (150 מ"מ); כעת הגדירה האמנה את קוטר התותחים שיכולות אוניות מסוג זה לשאת: לא יותר מקוטר של 6.1 אינץ' (155 מ"מ).
| |||