רבן גמליאל ברבי – הבדלי גרסאות

בית הדין, בראשות הנשיא, רבן גמליאל ברבי, ביטל את האיסור לחרוש בערב שביעית (סמוך לשנת ה[[שמיטה]]) מ[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] השבועותה[[שבועות]] ואילך. מעתה - קבע - האיסור יחל 30 יום בלבד לפני ראש השנה של שנת השמיטה<ref>תוספתא שביעית א' א'. הובאה ונידונה בבלי מועד קטן ג ע"ב; שם מוזכר "רבן גמליאל" סתם, ואף על פי שכינוי סתמי זה מתייחס בדרך כלל ל[[רבן גמליאל דיבנה]], כתב בפירוש "מלאכת שלמה" על ה[[משנה]] ב[[מסכת שביעית]] א, א, שמדובר ברבן גמליאל ברבי. אופן הצגת הדברים בתלמוד עשוי לרמוז לכך. ראו מאמרו של הרב [[יונה עמנואל]], [[המעין]] כרך ה [[ה'תשכ"ה]], גיליון ב עמ' 38-47 וגיליון ד עמ' 23-35.</ref> הנשיא הושיב הרכב מיוחד של בית דין, כשהוא עומד בראשו (ובלשון התוספתא: "רבן גמליאל ובית דינו"), והתקין "שיהו מותרין בעבודת הארץ עד ראש השנה". התלמוד דן בסמכותו של רבן גמליאל לבטל את תקנתם של [[בית שמאי ובית הלל]], שתיקנו את התקנה הזאת; וכן בתוקפה של התקנה המקורית. אחד ההסברים שניתן לכך הוא, שהתקנה המקורית כללה סעיף שמאפשר לבית דין מאוחר לבטל אותה במקרה הצורך. הסבר נוסף הוא, שתוקפה של ההלכה המקורית הסתיים עם [[חורבן בית שני]].