בקעת הירדן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
WikitanvirBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: ar:أخدود وادي الأردن
שורה 104:
באזור בקעת הירדן חיים כ-47,000 [[פלסטינים]] בכעשרים יישובים קבועים, בהם העיר [[יריחו]], וכ-14,800 ישראלים יהודים, מהם כ-10,300 ביישובים שב[[מועצה אזורית עמק הירדן]], בצפון הבקעה, וכ-4,500 ב[[התנחלות|התנחלויות]] במועצות האזוריות [[מועצה אזורית ערבות הירדן|ערבות הירדן]]<ref>זהו שמה הרשמי. קרויה גם מועצה אזורית בקעת הירדן.</ref> ו[[מועצה אזורית מגילות|מגילות]] השייכות ל[[מחוז יהודה ושומרון]].
 
===התנחלויותהתיישבויות ישראליות בבקעה===
 
החלק של בקעת הירדן שגובל ביהודה והשומרון נכבש על ידי [[צה"ל]] ב[[מלחמת ששת הימים]], והוקמו בו יישובים חקלאיים על פי "[[תוכנית אלון]]" ל[[התנחלותהתישבות]] ישראלית בהתאם לתפיסה הביטחונית שמיקום היישובים הוא שיקבע את גבולות המדינה, שנדרשת שליטה אסטרטגית על נהר הירדן כדי ליצור חיץ בין האיום המזרחי לבין מדינת ישראל הצרה וש[[ירושלים]] צריכה להיות במרכז היישוב העברי כדי לתפקד כבירה. [[יגאל אלון]] התווה תוכנית שעל פיה תוקם שדרה כפולה של יישובים בבקעה: קו יישובים אחד יימתח לאורך כביש הבקעה והאחר לאורך ציר שנקרא על שם תוכניתו "[[כביש אלון]]" במדרונות מזרח השומרון. התוכנית זכתה לקונצנזוס רחב והביאה להקמת יישובים בעלי אופי חקלאי בבקעת הירדן.
[[תמונה:Andartat-habikaa.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת הבקעה]]
[[תמונה:Shadmot Mehola.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדמות מחולה]]
שורה 117:
בשנים האחרונות נמשכת ההתיישבות באטיות יחסית עקב המהלכים המדיניים והמצב הביטחוני. עם זאת ניכרת יציבות בגידול היישובים בעיקר בגוש הצפוני - היישובים הדתיים מחולה, שדמות מחולה, חמדת ורותם - בשל מניעים אידאולוגיים.
 
ה[[התנחלותהתישבות|התנחלויותהתישבויות]] בבקעה מקבלות שירותים מוניציפליים מה[[מועצה אזורית ערבות הירדן]], ובמעלה אפרים יש מועצה מקומית.
 
מקורות הפרנסה העיקריים הם חקלאות מתקדמת, תיירות, עסקים קטנים, שירותים וחינוך.