אוסטר אוטוקרט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 32:
בינואר 1948 רכש שירות האוויר 20 מטוסי אוסטר מפורקים מהצבא הבריטי, במסווה של עסקה עם [[הסוכנות היהודית]]. המטוסים הובלו מבסיס עקרון של חיל האוויר המלכותי ל[[יקב]] נטוש במושבה [[שרונה (מושבה)|שרונה]] (היום בשטח [[הקריה]]). במרתפי היקב עמלו טכנאים להכשיר את המטוסים לטיסה, וב־[[3 במרץ]] עשה ראשון המטוסים המשופצים את טיסת הבכורה שלו. בסך הכל הוכשרו לטיסה 18 מתוך 20 המטוסים <ref>ליעד ברקת, * {{אתר חיל האוויר||כשבספיט היה חור|973-16622}}</ref><ref>אבי משה-סגל, [http://www.iaf-museum.org.il/site/museum.asp?pi=13&doc_id=212 מטוסים במרתפי היין], אתר מוזיאון חיל האוויר</ref>.
 
על מטוסי האוסטר, שצלילי מנועיהם הקנו להם את הכינוי "'''פרימוס'''" על שם [[פרימוס|מתקן החימום]] הרועש, נצבעו מספרי רישוי שחלקם זהים, כדי להטעות את הבריטים, שלא העלו בדעתם שמהגרוטאות שמכרו יושמשו מטוסים. המטוסים הוצבו בטייסתב[[טייסת 100|טייסת א']] בשדה רידינג (לימים [[שדה דב]]) תחת פיקודו של [[אלי פיינגרש]]. הם תוחזקו בעזרת גרוטאות שהשאירו מאחוריהם הבריטים.
 
מספרם הגדול יחסית של המטוסים וצרכי השעה, איפשרו להקים נספחים (טייסות) נוספים. ב־[[10 בפברואר]] הוקמה [[טייסת הנגב (שירות האוויר)|טייסת הנגב]] ב[[ניר עם]] תחת פיקודו של [[עזר ויצמן]] ובאפריל הוקמה [[טייסת הגליל]] ובסיסה ב[[יבנאל]] תחת פיקודו של {{נזכור|דניאל בוקשטיין|88928}} שהוחלף לאחר נפילתו על ידי משה פלד.