ז'אן-קלוד קרייר – הבדלי גרסאות

'''ז'אן-קלוד קרייר''' (בצרפתיתב[[צרפתית]]: '''Jean-Claude Carrière'''; נולד ב-[[17 בספטמבר]] [[1931]] ב[[צרפת]]) הוא [[תסריטאי]], [[סופר]] ו[[שחקן]]. ומי שכיהן כנשיא Fémis, בית הספר הצרפתי לקולנוע.

קרייר סיים לימודיו בבית הספר "נורמאל סופרייר בסנט קלוד" (École normale supérieure de Saint-Cloud). הוא עבד שנים רבות עם [[לואיס בונואל]]. היה נשיא Fémis, בית הספר הצרפתי לקולנוע. ה[[תסריט]] הראשון שכתב עבור ועם בונואל היה '''החדרנית''' (Chambermaid){{כ}} ב-[[1964]], בו שיחק את תפקיד הכומר. קרייר ובונואל שיתפו פעולה כמעט בכל סרטיו האחרונים של בונואל כולל '''יום יפה''' [[1967]], '''[[סוד הקסם הבורגני]]''' [[1972]], '''פנטום החירות''' [[1974]], '''תשוקה אפלה''' [[1972]], Desire, '''תשוקה''' [[1977]], '''[[שביל החלב (סרט)|שביל החלב]]''' [[1969]].

הואקרייר כתב תסריטים לסרטים נוספים כמו: הטמבור [[1979]] The Tin Drum, '''[[דנטון (סרט)|דנטון]]''', [[1983]], '''[[שובו של מרטין גר]]''' [[1982]], '''התמונה האחרונה''' [[1986]], '''[[הקלות הבלתי נסבלת של הקיום]]''' [[1988]], '''[[ואלמונט]]''' [[1989]], '''הלילה הבנגלי''' [[1988]], '''תיבה סינית''' [[1997]], '''לידה''' [[2004]].

היה שותף בכתיבת '''מקס, אהובי''' ([[1986]]) עם הבמאי [[נגישה אושימה]] (Nagisa Oshima).

כמו כןקרייר עובד בקביעות עם [[פיטר ברוק]] כמעט מאז הקמת תיאטרונו של ברוק [[בוף דה-נורד]] בפריז בשנת [[1974]]. הוא עיבד, שיכתב, ואף כתב את מחזותיו של ברוק בשיתוף פיטרפעולה ברוקעימו ובבימויו., וביןבין השאר: ה[[אפוס]], ה[[סנסקריט|הסנסקריטיסנסקריטי]], [[הודו|ההודי]] העתיק [[מהאבהארטה]], הצגה שאורכה 9 שעות, סרט בשלוש ורסיות שונות, שאורכן שש, ארבע וחצי או שעתיים.

לאחרונה שיתף פעולה עם [[מיכאל הנקה]] בכתיבת התסריט '''[[הסרט הלבן]]''' (The White Ribbon).

עבודתו בטלוויזיה כוללת סדרות מהרפתקאותיו של [[רובינזון קרוזו]] [[1964]]. ואף סדרה צרפתית -גרמנית שנמכרה במדינות רבות בעולם.

'''[[אינשטיין]], בבקשה''', תרגמה: דינה ברכה, [[הוצאת כתר]], [[2009]].