חומרא וקולא – הבדלי גרסאות

בספרות ה[[הלכה]] מופיעים לעתים ביטויים בשבח החומרא, וחוזר בה הביטוי "המחמיר תבוא עליו הברכה". דברים בשבח החומרות נכתבו גם בספר [[כף החיים]]: {{ציטוטון|וכל איש אשר נשמתו זכה ביותר תאוה נפשו לעשות חומרות וחסידוּת ביותר וכל אשר אין נשמתו מתוקנת כל-כך תאוה נפשו לילך אחר הקוּלות.}}{{הערה|כף החיים, סימן קנ"ח, סעיף קטן כ"ה}}{{ש}}גם בספר [[מסילת ישרים]], המונה את השלבים בהתקדמות בעבודת ה', נכתב{{הערה|[[מסילת ישרים]], פרק י"ד, בחלקי הפרישות}} שבשלב הפרישות על האדם להחמיר בדינים ולחוש לדברי יחיד במחלוקת, אם דברי היחיד הגיוניים, אפילו כשההלכה נפסקת לא כמותו.{{ש}}אך

הרב [[אברהם יצחק קוק]], לעומת זאת, ציין שלא בכל החומרות טוב להחמיר וכתב כי הנטייה להחמיר במה שכבר, עלשעל פי דרך התורה, נפסק להקל אין זו [[מידת חסידות]].{{הערה|שו"ת אורח משפט, עמוד קכג (שאלה קיב)}} גם הרב [[יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] סייג את ההמלצה להחמיר בחומרות רשות, ואמר ש'חשש' לא נמנה בין החומרות אשר בהכרח טוב להחמיר בהן, אמנם אם אדם חושש לצד המחמיר של הספק עליו להחמיר אך רק כיבגלל לדעתהאפשרות אותושכך אדם ייתכן שכךהוא הצדקהדין.

כיום בציבור ה[[חרדי]] מרבים להחמיר אך ב[[ציונות דתית|מגזר הדתי לאומי]] המצב לא אחיד ובפלגים מסוימים החומרות נפוצות יותר ובאחרים פחות. הרב [[אורי שרקי]] בשיעור בנושא טען כי הרצון להחמיר הפך לעתים ל"נטייה כרונית חולנית".{{הערה|[http://ravsharki.org/content/view/1562/629/ קולא וחומרא] באתר ravsharki.org.}}

פעמים ש[[הפרעה טורדנית-כפייתית]] מביאה אנשים לידי חומרות קיצוניות שאינן נובעות מהקפדה הלכתית אלא מאובססיה.{{הערה|1=הרב [[יובל שרלו]], [http://musaf-shabbat.com/2011/03/04/%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%A9%D7%A8%D7%9C%D7%95/ כפייתיות דתית], מוסף "שבת" של "[[מקור ראשון]]", 4 במרץ 2011}}