מאטס וילאנדר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 76:
בשנת 1986 דורג וילאנדר במקום השני בדירוג העולמי אחרי איוון לנדל. באותה שנה לא הצליח לעבוד את הסיבוב הרביעי בשלושת טורנירי הגראנד סלאם שבהם השתתף (אליפות ארה"ב, אליפות צרפת ווימבלדון), אולם סיים את השנה במקום השלישי בדירוג בזכות הישגיו בטורנירים משניים.
בשנת 1987 העפיל וילאנדר לשני משחקי גמר, באליפות צרפת הפתוחה ובאליפות ארה"ב הפתוחה. אולם בשני משחקי הגמר הפסיד ליריבו המושבע איוון לנדל. בטורניר ווימבלדון הודח בסיבוב הרביעי על ידי [[פאט קאש]] האוסטרלי.
שנת
וילאנדר העפיל באותה שנה גם לגמר אליפות צרפת הפתוחה וניצח את [[אנרי לקונט]] הצרפתי בשלוש מערכות, כשהוא מציג משחק הגשה כמעט מושלם. הוא החמיץ רק שתי הגשות ראשונות מתוך 73 בכל המשחק (97%).
באליפות ארה"ב הפתוחה שוב העפיל וילאנדר לגמר ופגש בפעם השלישית ברציפות את איוון לנדל. במשחק שנמשך קרוב לחמש שעות ניצח בחמש מערכות, וזכה בתואר הגראנד סלאם השביעי והאחרון בקריירה. הוא עלה למקום הראשון בדירוג העולמי, כשהוא מדיח את לנדל שהיה במקום הראשון שלוש שנים ברציפות. הוא החזיק במקום הראשון במשך 20 שבועות עד שלנדל חזר למקום הראשון בינואר 1989.
וילאנדר אמנם לא זכה מעולם בטורניר ווימבלדון, אבל נמנה על רשימה מכובדת יחד עם עוד ארבעה טניסאים ([[ג'ימי קונורס]], [[רוג'ר פדרר]], [[אנדרה אגסי]] ו[[רפאל נדאל]]), שזכו בטורנירי גראנד סלאם על מגרשי דשא, חימר ומגרש קשה. (וילאנדר זכה פעמיים באליפות אוסטרליה כשזו עוד שוחקה על מגרשי דשא).
וילאנדר ו[[רפאל נדאל]] הם שני הטניסאים היחידים בהיסטוריה שזכו לפחות פעמיים על שלושת סוגי המשטחים. הוא היחיד בהיסטוריה שזכה בארבעה תארי גראנד סלאם עד גיל 20.
| |||