ספקא דרבנן לקולא – הבדלי גרסאות

הוסרו 1,704 בתים ,  לפני 11 שנים
ספק ברכות לא קשור לערך זה
(ספק ברכות לא קשור לערך זה)
{{להשלים}}
'''ספק דרבנן''' - הינו מושג [[הלכה|הלכתי]] הדן במצבים בהם יש [[ספק (הלכה)|ספק]] מציאותי בחיוב הלכתי מ[[דרבנן]]. הכלל במקרים כאלו הוא לפסוק ל[[קולא]]. להבדיל מ[[ספק דאורייתא]], שהכלל בו הוא לפסוק ל[[חומרא]]. ישנם מצבים הנקראים [[ספק ספיקא]], שבהם אפילו בספק דאורייתא הולכים לקולא.
 
ישנם הגורסים כי הטעם לכך הוא שמלכתחילה תקנו '''רבנן''' את הלכותיהם רק במקרה של '''וודאי'''. אך במקרה של '''ספק''' אין תקנה.
 
==ספק ברכות להקל==
נחלקו האחרונים מה מקור הדין האומר '''ספק ברכות להקל''' כלומר כל ספק בהלכות [[ברכות]] דינו להקל. הם התחבטו במה הוא שונה מכל כל ספק דרבנן ולמה צריך כלל מיוחד בשביל זה. ויש שכתבו שכלל זה בא לומר, שהדי ןלקולא הוא גם כאשר יחיד חולק עם רבים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/dtrambam.aspx?hilite=f027ce5a-f068-43d1-90bd-9ecc660dc2a2&st=&hitnum=2 דבר משה].}}, וגם בספק ספיקא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/dtrambam.aspx?hilite=f027ce5a-f068-43d1-90bd-9ecc660dc2a2&st=&hitnum=1 מכתם לדוד].}}.
 
ב[[שו"ת]] עני בן פכמא כתב שהדין 'להקל' נחשב בשביל אנשים שקשה להם שלא לברך שוב, מכיוון שהם חשים שאינם יכולים לאכול מאכל ללא ברכה, שמותר להם לברך שוב, והן ההפך - שאנשים שאין להם תחושה זו אין צריכים לברך. כך גם נהגו כמה מגדולי ישראל,{{הערה|ביניהם רבי [[פנחס מנחם אלתר]] האדמו"ר מגור.}}, שהיה מברך במקרה של ספק בהזכירו את דברי חז"ל "ספק ברכות להקל"{{הערה|על פי ספרו של הרב [[יצחק מאיר וינברג]] מטולנא עמ' 35..}}.
 
בכל ספק דרבנן אף על פי שמעיקר הדין הולכים לקולא, מכל מקום ניתן להחמיר, חוץ מאשר בספק ברכות, שבזה אסור להחמיר מדין [[ברכה לבטלה]].
 
==ראו גם==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיבה|ספיקא דרבנן}} מתוך ספרו של אחיקם קשת [[קובץ יסודות וחקירות השלם]]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה]]
[[קטגוריה:דיני ספקות]]