מלאכת קורע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Thesun ripped 540x299.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקורע]]'''מלאכת קורע''' היא אחת מ[[ל"ט מלאכות]] האסורות בשבת. ככל ל"ט מלאכות שבת, מקור איסור מלאכה זו היא היותה במשכן, כאשר הייתה נופלת [[תולעת]] לאריג מיריעות המשכן ומנקבת חור זעיר באריג, היו קורעים את האריג את מקום החור, ותופרים אותו מחדש{{הערה|{{בבלי|שבת|עה|א}}.}}.
==הגדרת המלאכה==
בתלמוד{{הערה|{{בבלי|שבת|עג|ב}}}} מוגדת המלאכה ב{{ציטוטון|קורע על מנת לתפור}}. רבי [[עקיבא איגר{{הערה|בגליון הש"ס (שבת ע"ג ע"ב).}} חוקר בהא דקורע על מנת לתפור, הוא משום שרק זה הוא גדר קורע כמו שהיה ב[[משכן]], או שבאמת קורע הוא גם שלא על מנת לתפור, אלא שאם קורע ללא תיקון הוא נחשב ל [[מקלקל (שבת)|מקלקל]], ו"כל המקלקלין פטורין". ומביא ראיה מהגמרא שאומרת שהקורע על מתו חייב, למרות שאינו על מנת לתפור, ומכאן ראיה שגם באופן שאינו על מנת לתפור אלא שאינו קלקול, חייב.
לפי שיטת רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] הכוונה לקריעת (הפרדת) שני גופים דבוקים{{הערה|[[שולחן ערוך הרב]] סימן ש"מ סעיף יז.}} בלא מחשבת קלקול{{הערה|המקלקל בשבת פטור מהתורה.}}, שכן מלאכה זו היא בניגוד ל[[מלאכת תופר]] שבה מחברים שני גופים לגוף אחד{{הערה|כך ביאר באורה ושמחה על הרמב"ם.}}. ולפי שיטת רבי [[ישראל מאיר מראדין]]{{הערה|ביאור הלכה סימן שי"ז סעיף י"ג ד"ה אין.}} גם קריעת גוף אחד לשנים, כמו [[נייר]], נחשבת לקריעה. ברמב"ם שולחן ערוך מנמק איסור קריעת נייר בנימוק "אין קורעין הנייר, מפני שהוא כמתקן כלי", ומכאן ראיה לכאורה, כדברי רבי שניאור זלמן מלאדי{{הערה|בשביתת השבת ובקצות השולחן כתבו על המשנה ברורה שדבריו תמוהים כדברי נביאות.}}.
==יישומים==
| |||