יהודה קיל – הבדלי גרסאות

 

הרב [[יעקב ברמן]], ה[[מפקח (חינוך)|מפקח]] הראשי על בתי הספר של "המזרחי", נוכח בדרך הוראתו וקלט את קיל לשורות מחלקתו. במשך 12 שנים הוא ניהל את התיכון הדתי ב[[עפולה]]. בשנת [[1952]] מונה קיל למפקח על החינוך הדתי בצפון הארץ וכעבור שנתיים למפקח ארצי על בתי הספר היסודיים והמוסדות להכשרת מורים. לצורך מילוי תפקידו עברה המשפחה בשנת [[1954]] לירושלים. תמר עבדה בהוראה וניהלה את בית הספר המקצועי "לפידות". קיל, לצד עבודתו ב[[משרד החינוך והתרבות]], הרצה ב[[מכללה ירושלים]] וב[[אוניברסיטת בר-אילן]] ובשבתות לימד [[תנ"ך]] לחוג הנשים "אוהל רבקה".

 

מפעל עבודתו העיקרי במשרד החינוך החל עם מינויו ליו"ר הוועדה למפעל הפרשנות. כרכי "[[דעת מקרא]]" פורסמו במפעל זה והיו לספרי פרשנות המקרא הרשמיים של מערכת החינוך. היו שראו בעבודה זו המשך לפירושי [[רש"י]] ו[[משה דוד קאסוטו|קאסוטו]]. קיל, העורך הראשי, קיבל על עבודתו את פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב. מלבד עבודת העריכה, כתב קיל בעצמו את פירושו לספרי יהושע, שמואל, מלכים, משלי, דניאל ודברי הימים.