יוונית עתיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הועתק מיוונית |
הרחבה, עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
{{תבנית: היסטוריה של היוונית}}
[[קובץ:KHM Wien Magische Inschrift VII 1045b.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתובת ביוונית עתיקה על מוצג ב[[המוזיאון לתולדות האמנות (וינה)|מוזיאון לתולדות האמנות]] ב[[וינה]]]]
'''יוונית עתיקה''' ('''Ἑλληνική''') היא כינוי ל[[יוונית]] בשלב ההתפתחות ההיסטורי שלה החל ב[[המאה ה-9 לפנה"ס|מאה ה-9 לפנה"ס]] עד ל[[המאה ה-6|מאה ה-6]]. תקופה זו מקבילה לשלושת התקופות של [[יוון העתיקה]] - [[יוון הארכאית|הארכאית]], [[יוון הקלאסית|הקלאסית]] וה[[יוון ההלניסטית|ההלניסטית]]. ליוונית העתיקה קדמה ה[[יוונית מיקנית|יוונית המיקנית]]. בזמן ה[[התקופה ההלניסטית]] היוונית העתיקה הייתה ידועה כ[[קוינה]] אשר לימים, עם פיצול ה[[אימפריה]] הרומית, הפכה ל[[שפה רשמית|שפה הרשמית]] של [[האימפריה הרומית המזרחית]], לימים [[האימפריה הביזנטית]]. יוונית זו כבר נקראה [[יוונית ביזנטית]], ומקץ מאות שנים נוספות התגלגלה ל[[יוונית מודרנית|יוונית המודרנית]] של ימינו. היוונית העתיקה הייתה שפתם של [[הומרוס]] ושל ההיסטוריונים, המחזאים והפילוסופים של [[תור הזהב של אתונה]]. דרך ה[[לטינית]], שורשים רבים בשפה היוונית העתיקה התגלגלו ל[[שם מדעי|שמותיהם המדעיים]] של מינים רבים.
==היסטוריה==
השפה היוונית איננה השפה העתיקה בעולם, אולם היא קיימת גם בדיבור וגם בכתב למעלה מ-3000 שנה. הדעות חלוקות בדבר מקורות הלשון היוונית, ויש תאוריות שונות בנושא. אחת מהן טוענת שהיוונית נוצרה עם הגירת דוברי
==ניבים==
'''[[יוונית אטית|יוונית אַטִית]]''' היא הניב היווני של [[אתונה]]; חלק ניכר מהספרות היוונית שהגיעה לידינו כתובה ביוונית אטית. בתקופה ההלניסטית השפה היוונית התפשטה לאזורים רבים בעולם, בהם לא דיברו קודם לכן יוונית, וכך הלכה והתפשטה שפה יוונית בעלת אלמנטים משותפים, ואילו הניבים השונים של היוונית הקלאסית דעכו. השפה החדשה נקראה '''[[יוונית קוינה|יוונית קוֹינֶה]]''' (κοινη), היינו יוונית "משותפת", שהיא בבסיסה יוונית אטית בתוספת מעט [[יוונית איונית|איונית]] ובה נכתבו לימים [[תרגום השבעים]] ו[[הברית החדשה]]. ל[[אלכסנדר הגדול]] נודע תפקיד מהותי בשילוב הניבים היווניים. הניב המשותף הקל על ה[[תקשורת]] ב[[הלניזם|תקופה ההלניסטית]], ומשנלמד על ידי בני ה[[מדינה|מדינות]] שכבש, הפכה היוונית לשפה עולמית לזמן מה. היוונית המשותפת הזו שימשה [[לינגואה פרנקה]] של [[האימפריה הרומית]] במשך [[שנה|שנים]] רבות. לימים, עם פיצול ה[[אימפריה]] הרומית, הפכה היוונית ל[[שפה רשמית|שפה הרשמית]] של [[האימפריה הרומית המזרחית]], לימים [[האימפריה הביזנטית]] (יוונית זו נקראה "'''[[יוונית ביזנטית]]'''"), ומקץ מאות שנים נוספות התגלגלה ל'''[[יוונית מודרנית]]''' של ימינו.▼
ליוונית העתיקה היו מספר ניבים, המחולקים לארבע קבוצות - [[יוונית יונית]], [[ארקדו-סיפריוט]], [[יוונית איולית]] ו[[יוונית מערבית]]. הניב הידוע ביותר הוא ה[[יוונית אטית|יוונית האַטִית]], הניב של [[אתונה]]. חלק ניכר מהספרות היוונית הידועה כיום כתובה בניב זה.
===קוינה===
▲
==פונולוגיה==
מערכת ההגה של הלשון היוונית העתיקה מבחינה בין 12 תנועות (חלקן נכתבות כדיגרף, דהיינו צירוף של צמד אותיות), מהן 5 קצרות ו-7 ארוכות. בנוסף קיימים 10 צירופים שונים של [[דיפתונגים|דיפתונג]].
בתחום מערכת העיצורים ראוי להזכיר כי היוונית מכירה ב[[נישוף]] כתכונת מבדילה בחלק ממערכת עיצוריה.
היוונית העתיקה הבחינה בין שלושה סוגים שונים של הטעמה, אשר יכולים היו להופיע על אחת משלוש ההברות האחרונות של המילה. מערכת הטעם הייתה [[פונולוגיה|פונמטית]].
==מורפולוגיה==
המורפולוגיה של הלשון היוונית העתיקה, בדומה ל[[שפות הודו אירופיות|שפות הודו-אירופאיות]] אחרות, מתאפיינת בנטייתה – לדוגמה, ל[[שם עצם|שמות עצם]] יש חמש [[יחסה|יחסות]], שלושה [[מין דקדוקי|מינים]] (זכר, נקבה, סתמי), ושלושה מספרים (יחיד, זוגי, רבים), בעוד של[[פועל|פעלים]] יש חמישה [[מודוס (בלשנות)|מודוסים]], שלוש [[דיאתיזה|דיאתיזות]] (פעיל, סביל, מדיום), מין אחיד, שלושה גופים ושלושה [[מספר|מספרים]].
[[קטגוריה:יוונית]]
[[קטגוריה:יוון העתיקה]]
[[קטגוריה:שפות עתיקות]]
[[en:Ancient Greek]]
| |||