ו/או – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביקורת: פסק דינו של השופט חיים כהן
שורה 12:
==ביקורת==
בתי משפט אחדים ב[[ארצות הברית]] מתחו ביקורת חריפה על השימוש במושג המקביל ב[[אנגלית]], "and/or". גם בישראל מתח שופט [[בית המשפט העליון]], [[חיים כהן]], ביקורת על השימוש בצירוף זה, וציין:
:נער הייתי וגם זקנתי ולא ידעתי מה מקורו של ״ו/או״ בלשון העברית ומה מקומו וצידוקו. עוד באחד מפסקי־דיניו הראשונים התריע הנשיא זמורה על פגע זר זה המאיים להשתרש בשפתנו ולשבשה; וקדמו לו שופטים אנגליים דגולים שכינו את השימוש בלשון and/or בשפתם שלהם כברבריזם שיש לעקרו מן השורש. כתבי־הטענות וההסכמים הבאים לפני בתי־משפט אלה מלאים ״ו/או״ כאילו אין השפה המשפטית יכולה בלעדיו: לפעמים יש לך רושם שהנסח אינו יכול או אינו מעז לגמור בלבו אם להשתמש ב־ו״ו החיבור או בלשון ״או" והוא מתחמק מן ההחלטה הדרושה בקפצו על מציאת ״ו/או״; ולפעמים נדמה לך שאנשי ״ו/או" אינם אלא מעין חסידים שוטים המשלים עצמם באשליה שאם אחזו את החבל בשתי קצותיו, הצליחו לתפוס את המרובה. המקרה הנוכחי הוא דוגמה מאלפת לחסידות־שוטים שכזאת: חשבו להבטיח עצמם מכל צד על־ידי נקיטת לשון ״ו/או״, ונמצא שהכשילו וקברו את עצמם.{{הערה|ע״א 192/61 ״בחן" חברה לביטוח בע״מ נגד פאול סיגטי, ניתן ב-18.10.1961}}
באשליה שאם אחזו את החבל בשתי קצותיו, הצליחו לתפוס את המרובה. המקרה הנוכחי הוא דוגמה מאלפת לחסידות־שוטים שכזאת: חשבו להבטיח עצמם מכל צד על־ידי נקיטת לשון ״ו/או״, ונמצא שהכשילו וקברו את עצמם.{{הערה|ע״א 192/61 ״בחן" חברה לביטוח בע״מ נגד פאול סיגטי, ניתן ב-18.10.1961}}
 
הבלשן [[יצחק אבינרי]], בספרו "יד הלשון", שלל את השימוש ב"ו/או". את ביקורתו הוא ממחיש בפסוק מספר [[ויקרא]]: {{ציטוטון|ואיש או אשה כי יהיה בו נגע|יג כט}} ומציין: "לשון הכתוב ברורה למדי, ואף המחוקק החדש ימצא כאן את סיפוקו. אך לפי המנהג המשונה שפשה בקרבנו יהא עלינו לומר {{ציטוטון|ואיש ו/או אשה כי יהיה בו ו/או בה נגע}}. אכן, לשון כזו - לשון מנוגעת היא".