ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2009) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אנדר-ויק (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 6:
 
[[הסכם קופנהגן]] נוסח על ידי [[ארצות הברית]], [[סין]], [[הודו]], [[ברזיל]] ו[[דרום אפריקה]] ב18 ב[[דצמבר]]. ה[[דין וחשבון (מסמך)|מסמך]] זיהה כי ההתמודדות עם [[התחממות עולמית|שינוי האקלים]] היא אחת האתגרים הגדולים ביותר של ימינו וכי יש לנקוט פעולות כדי לשמור על עליית טמפרטורה מרבית של שתי [[מעלות צלזיוס]]. המסמך אינו מחייב מבחינה משפטית ואינו מכיל כל התחייבויות לצמצום פליטת [[פחמן דו-חמצני]] ועל כן מדינות רבות וארגונים לא ממשלתיים התנגדו להסכם זה.
 
==הרקע לוועידה==
ועידת קופנהגן נערכה בשיאן של התחרשויות ציבוריות ב[[איכות הסביבה|נושאים סביבתיים]] ברחבי העולם, וכן המודעות הגוברת והולכת בקרב [[אוכלוסיית העולם]] בנוגע לצורך לכווץ את ה[[הידלדלות שכבת האוזון|חור שנפער באוזון]] ולבלום את [[התחממות עולמית|התחממות כדור הארץ]].
 
ספרו [[רב-מכר|רב המכר]] של [[אל גור]], [[אמת מטרידה]], וכן [[סרט תיעודי|סרטו התיעודי]] שיצא ל[[קולנוע|אקרנים]] ב-[[2006]] והפך לאחד מסרטי התעודה הרווחיים בכל הזמנים סיקרו את [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]] ויצרו [[קונצנזוס]] בינלאומי בנושא. [[פרס נובל לשלום]] שהוענק לו ב-[[2007]] ביטא זאת היטב.
שורה 14:
כניסתו של [[ברק אובמה]] לתפקיד [[נשיא ארצות הברית]], שלוותה ב[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008|מערכת בחירות סוערת]] ובסיסמאות "Yes We Can" ו"Change" עוררו תקווה עולמית כי הגיע "סוף עידן [[ג'ורג' ווקר בוש|בוש]]" ומדיניותה של [[ארצות הברית]] בתחומים רבים רבים, ביניהם ב[[איכות הסביבה|תחום הסביבתי]], תשתנה.
 
כל אלו ועוד יצרו ציפייה אדירה ומתח עולמי לקראת הוועידה, ולמעלה מחמשת אלפים [[עיתונאי|עיתונאים]]ם מרחבי העולם הגיעו לסקר. את פתיחת הוועידה ליווה הסרט [http://www.youtube.com/watch?v=NVGGgncVq-4 Please Save The World] לו נרשמו למעלה ממיליון צפיות ברשת ה[[אינטרנט]].
 
מסע פרסום רחב בשם הופנהגן שאורגן על ידי ה[[או"ם]] ו[[ארגום הפרסום הבינלאומי]] במטרה לתמוך בCOP15 ([[אמנת המסגרת של האו"ם בנוגע לשינויי האקלים]]). במסגרתו נפתח אתר האינטרנט http://www.hopenhagen.org/ בו יכולים אזרחים מרחבי העולם לחתום על [[עצומה]] [[איכות הסביבה|סביבתית]]
שורה 20:
==הפולמוס סביב השתתפות המשלחת הישראלית==
משלחת רשמית מטעם [[ישראל]] בראשה עמד [[גלעד ארדן]] [[השר להגנת הסביבה]] הגיעה לקופנהגן לצורך השתתפות בדיונים, המשלחת מנתה כ-30 חברים שרובם אנשי מקצוע מ[[המשרד להגנת הסביבה]] וכן אנשי גופים רלוונטיים נוספים. בהמשך הייתה אמורה להצטרף אליה משלחת ייצוגית גדולה בראשות [[רה"מ]] [[בנימין נתניהו]].
משיחות של [[עיתונאי|עיתונאים]]ם ישראלים עם חברים מהמשלחת התברר כי אין לה כמעט כל השפעה מעשית בוועידה, משום שכל משלחת חברה ל[[קבוצת אינטרס|קבוצות אינטרסים]] שייצגו את עמדותיה ואילו [[ישראל]] לא. בין הבולטות בקבוצות: קבוצת ה[[מדינות אפריקה|מדינות האפריקאיות]], קבוצת [[מדינת אי|מדינות האיים]], קבוצת [[האיחוד האירופי]], קבוצה של מדינות מתועשות ועשירות בה חברות [[ארצות הברית]], [[קנדה]] ו[[אוסטרליה]], ועוד. בכלי ה[[תקשורת]] בישראל פורסם שהמשלחת הרשמית ביקשה להצטרף לקבוצה בה חברות [[מקסיקו]], [[דרום קוריאה]] ו[[שווייץ]], אך זאת האחרונה הטילה [[וטו]] על הצטרפות ישראל משום שחששה כי חילוקי דעותיה עם משלחות של מדינות אחרות עלולות לפגוע ב[[נייטרליות]] שלה. הידיעה עוררה זעם רב בישראל, שרק התגבר כשב-12 בדצמבר הודיעה לשכת [[רה"מ]] כי לא ייצא לקופנהגן מכיוון שהשתתפותו בכנס לא מצדיקה את העלויות הגבוהות הכרוכות בנסיעה ובשהייה ב[[דנמרק]]. [[סביבתנות|ארגוני הסביבה]] טענו באירוניה כי על רקע [[איכות הסביבה|המצב הסביבתי]] הרעוע בישראל, אין טעם ש[[רה"מ]] יצא לייצג אותה בפני בעולם.
לבסוף הוחלט כי [[נשיא המדינה]] [[שמעון פרס]] ישתתף בכנס במקום [[בנימין נתניהו|נתניהו]]. בנאומו בפני משתתפי הכינוס התחייב פרס כי ישראל תפחית עד שנת [[2020]] את פליטת [[דו תחמוצת הפחמן]] שלה בכ-20% לעומת הגידול הצפוי, אך [[שר האוצר]], [[יובל שטייניץ]], הבהיר שהוא לא תמך ביעד שהציב פרס, וטען שהנשיא עמד על כך ש"הצגת יעד נמוך יותר פשוט לא באה בחשבון". לאחר הוועידה הפכה התחייבות בעל-פה זאת גם לעמדתה הרשמית של הממשלה, בעקבות מכתב התחייבות ששיגר השר להגנת הסביבה לאו"ם. בהמשך, הקימה הממשלה ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד האוצר, כדי שתציע דרכים ליישום ההתחייבות הזאת.
 
שורה 35:
! [[יפן]]
| --25%
|-
! [[האיחוד האירופי]]
| בין -20% ל-30%
שורה 85:
 
הארגון האנטי-[[צרכנות|צרכני]] "The Yes Men" פרסם [[מנשר|הצהרה]] מזויפת בשם [[שר]] הסביבה הקנדי ג'ים פרנטייס בה הוא מתחייב להפחית את רמת הפליטה של [[גזי חממה]] מ[[1990]] עד ל[[2020]] ב40%, פי 13 מההתחייבות האמיתית. ההצהרה פורסמה על ידי ה"וול סטריט ג 'ורנל" לפני שנחשפה כתרמית. ג'ים פרנטייס תיאר אותה כ"בלתי רצויה<ref>[http://www.guardian.co.uk/environment/blog/2009/dec/14/environment-canada-spoof Copenhagen spoof shames Canada on the truth about its emissions]</ref>"
 
ארבעה פעילי [[גרינפיס]] התפרצו לארוחת ערב ב-[[18 בדצמבר]] בה השתתפו ראשי מדינות מרחבי העולם והניפו שלטים הם נכתב: "ה[[פוליטיקאי|פוליטיקאים]]ם מדברים, ה[[מנהיגות|מנהיגים]] עושים". לפעולה נוצר הד עולמי, וביקורת רבה הוטחה במשטרת קופנהגן על כך שהארבעה הוחזקו כמעט חודש ב[[מעצר]], בלי שהופנה כלפיהם [[כתב אישום|אישום]] כלשהו.
 
בימיה האחרונים של הוועידה, נערכו [[הפגנה|הפגנות]] ספונטניות, רבות משתתפים ו[[אלימות]] מאוד בכל רחבי [[דנמרק]] תחת הקריאה למנהיגי העולם להגיע להסכמות כל עוד הוועידה מכונסת.
שורה 100:
==תוצאות הוועידה==
{{מיזמים|ויקיטקסט= Copenhagen Accord}}
ב-[[18 בדצמבר]] לאחר יום של [[משא ומתן]] קדחתני בין ראשי המדינות, פורסם כי "[[הסכם]] משמעותי" הושג בין [[ארצות הברית]] לבין [[מדינות הבסיס]]: [[סין]], [[הודו]] , [[דרום אפריקה]] ו[[ברזיל]]. פקיד בכיר ב[[הממשל הפדרלי של ארצות הברית|ממשלת ארצות הברית]] אמר כי מדובר ב"צעד היסטורי בכיוון הנכון" אבל לא הספיקה כדי למנוע שינוי אקלימי מסוכן בעתיד. עם זאת, [[כתב (מקצוע)|כתב]] [[איכות הסביבה]] של ה-BBC אמר: "בעוד [[הבית הלבן]] מכריז על [[הסכם]], משלחות רבות אחרות אפילו לא ראו אותו. פקיד ממשל [[בריטניה|בריטי]] הגדיר את הטקסט כעדיין לא סופי. המשלחת ה[[בוליביה|בוליביאנית]], לדוגמה, התלוננה על הדרך שבה הושג ההסכם - 'אנטי דמוקרטית, אנטי שקופה ובלתי מקובלת ".
 
==תגובות==
שורה 113:
 
===ארגונים לא ממשלתיים===
ג 'ון סאובן, [[מנכ"ל]] [[גרינפיס]] [[בריטניה]] קבע כי "ה[[עיר]] [[קופנהגן]] היא זירת הפשע הלילה ... עכשיו זה ברור כי [[התחממות עולמית|ההתחממות הגלובלית]] תדרוש "[[מודל]]" שונה לחלוטין מזה של ה[[פוליטיקה]]". לדבריו "יש [[פוליטיקאי|פוליטיקאים]]ם בודדים בעולם הזה שמסוגלים להסתכל מעבר לאופק הצר של ה[[אינטרס|אינטרסים]]ים שלהם".
נימו בסי מארגון "[[ידידי כדור הארץ]]" כינה את הוועידה "[[כישלון]] מחפיר".
לידיה בייקר מארגון "[[להציל את הילדים]]" אמרה כי "למעשה נחתם [[גזר דין מוות]] עבור רבים מ[[ילד|ילדי]]י [[העולם השלישי]]. עד 250,000 ילדים מקהילות עניות ימותו עד המפגש המשמעותי הבא"<ref>[http://www.guardian.co.uk/environment/2009/dec/18/copenhagen-deal Low targets, goals dropped: Copenhagen ends in failure]</ref>.
טים ג 'ונס, נציב [[מדיניות]] ה[[אקלים]] מ[[התנועה עולמית לפיתוח]] אמר כי "המנהיגים סירבו להוביל במקום לבקש [[שוחד]] ולהתעמר במדינות מתפתחות"<ref>[http://www.guardian.co.uk/environment/2009/dec/19/copenhagen-blame-game Rich and poor countries blame each other for failure of Copenhagen deal]</ref>.
 
שורה 134:
*[[ארכיון]] כתבות בנושא ועידת קופנהגן באתר [[הידען]] - [http://www.hayadan.org.il/wp/topic/%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%9F/ כאן].
*[http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=israel_copenhagen1209&enZone=israel_copenhagen1209 ועידת קופנהגן] ב[[אתר אינטרנט|אתר האינטרנט]] של [[המשרד להגנת הסביבה]].
* [http://www.denmark.dk/en/menu/Climate-Energy/COP15-Copenhagen-2009/cop15.htm ועידת קופנהגן] - האתר הרשמי.
 
== הערות שוליים ==