הבדלים בין גרסאות בדף "הפרעת חרדה מוכללת"

עריכה והסרת {{עריכה}} ; קישואים חיצוניים
מ (בוט החלפות: רפואיים;)
(עריכה והסרת {{עריכה}} ; קישואים חיצוניים)
'''הפרעת חרדה מוכללת''' (ב[[אנגלית]]: Generalized Anxiety Disorder, ב[[ראשי תיבות]]: GAD) היא [[הפרעת חרדה]] המאופיינת ב[[דאגה]] רבה, בלתי נשלטת ולרוב בלתי רציונלית, המופיעה באופן בלתי פרופורציונלי בתגובה לאירועים רבים ושונים בחיי היומיום של האדם.
{{עריכה|נושא=בריאות|נושא2=מדעי החברה}}
 
[[חרדה]] רגילה יכולה להיות תגובה נורמלית וסתגלנית של אנשים לאיום, המכינה את האורגניזם ל[[תגובת הילחם או ברח]].; עם זאת, אנשים המגיבים בחרדה כמעט על כל אירוע, עשויים להיות מסווגיםמאובחנים כסובלים מ'''הפרעתמהפרעת חרדה מוכללת'''. (באנגלית:על Generalizedפי Anxietyמדריך Disorder,האבחנות {{כ}}GAD).הפסיכיאטרי על פי ה-[[DSM|DSM IV TR]], הפרעת חרדה מוכללת כוללת חרדה ודאגה מוגזמות לאורך תקופה של לפחות שישה חודשים, לגבי מספר מאורעות או פעילויות. הדאגה קשה לשליטה, וקשורה בתסמינים [[סומטיזציה|סומטים]], כמו מתח ב[[שריר|שרירים]], רגזנות, קשיי [[הפרעת שינה|קשיי שינה]] וחוסר מנוחה. לצורך אבחנה של GAD יש לוודא כי החרדה אינה נגרמת משימושבעקבות גורמים אחרים - שימוש ב[[תרופות]] או [[סם (כללי)|סמים]], או [[מחלה]] גופנית אחרת, ואינהוכן כי היא אינה מתרחשת רק בעת [[הפרעת מצב רוח]] אחרת או [[הפרעה נפשית|הפרעה פסיכאטרית]] אחרת. החרדה בלתי נשלטת, נחוות כגורמת סבל וגורמת לפגיעה בתחומי חיים חשובים לאדם עצמו.
 
== אבחנה ==
A.* חרדה ודאגה מוגזמות (ציפיה דאוגה), שמופיעות ברוב הזמן לפחות לשישהלמשך שישה חודשים, לגבי מספר אירועים או פעילויות (כמו תפקוד בעבודהב[[עבודה]] או בלימודיםב[[לימודים]]).<br />
B.* האדם מתקשה לשלוט בדאגות. <br />
C.* החרדה והדאגה קשורות בשלושה או יותר מן התסמינים הבאים: (לפחות חלק מן הסימפטומיםמהתסמינים מופיעותמופיעים ברוב הזמן במשך ששת החודשים הקודמים). **'''בילדים''' מספיק פריט אחד בלבד<br />.
# חוסר מנוחה או הרגשה של המצאותהימצאות "על הסף".
# מתעייפים בקלות
# חווים קשיים בריכוזב[[ריכוז]]
# רוגזניים
# מתח בשרירים
# הפרעות בשינה (קושי להרדםלהירדם או התעוררויות משינה, או שינה חסרת מנוחה ולא מספקת)
D.* נושא החרדה והדאגה אינו מוגבל למאפיינים של הפרעות [[DSM#צירים|ציר I]] ב-DSM. לדוגמה: החרדה אינה מבשל [[הפרעות חרדה#התקף חרדה|התקף חרדה]], או אינה ממבוכהבעקבות מבוכה בפומבי כמו ב[[חרדה חברתית]]. <br />
E.* החרדה, דאגההדאגה או התסמינים הפיזיים גורמים לסבל קליני משמעותי או פגיעה בתפקוד החברתי, תעסוקיתעסוקתי או תחומים חשובים אחרים. <br />
F.* ההפרעה אינה בשל השפעות [[פיזיולוגיה|פיזיולוגיות]] ישירות של חומרים (כמו שימוש ב[[סם (כללי)|סמים]] או [[תרופות]] או מצב בעיהרפואי רפואית אחרתאחר (לדוגמה יתר פעילות של [[בלוטת התריס]]), ואינה מופיעה רק במהלך [[הפרעת מצב רוח]] אחרת, הפרעה [[פסיכוזה|פסיכוטית]] או [[הפרעה התפתחותית נרחבת]].<br />
 
== [[אפידמיולוגיה]] ==
GAD היא הפרעה שכיחה ביותר. הערכות של [[אפידמיולוגיה#מושגים|הימצאותה]] לשנה נענעות בין 3-8%. הערכות לגבי הימצאותה לזמן חיים נענעות בין 5-8% לאוכלוסייה. היחס בין נשים לגברים הוא 2:1.
 
GAD היא הפרעה שכיחה ביותר. הערכות של [[אפידמיולוגיה#מושגים|הימצאותה]] לשנה נע בין 3-8%. הימצאותה לזמן חיים נע בין 5-8% לאוכלוסייה. היחס בין נשים לגברים הוא 2:1.
 
== תחלואות נלוות ==
GAD היא כפי הנראה ההפרעה השכיחה ביותר שמתלווהש[[תחלואה נלווית|מתלווה]] להפרעות נפשיות אחרות, לרובבעיקר ל[[חרדה חברתית]], [[פוביה|פוביה ספציפית]], [[הפרעת פאניקה]], או [[דיכאון]]. כ -%50-90 מהסובלים מ -GAD יסבלו מהפרעה פסיכאטרית נוספת. עד 25% יסבלו בסופו של דבר גם מ[[הפרעתמהפרעת פאניקה]].; ההבדל בין הפרעה זו ל -GAD היאהוא היעדר התקפות פאניקה ספונטניות ב-GAD.
 
== אטיולוגיה ==
הסיבההגורמים ל -GAD אינהאינם ידועים באופן ידועהמלא. הגישה המקובלת היא שמדובר בשילוב של גורמים [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיםפסיכולוגיים]] ו[[ביולוגיה|ביולוגים]].
 
=== גורמים ביולוגים ===
מחקר שבדק ממצאי הדמייה מוחית [[PET]], מצא כי בסובליםבקרב מהסובלים מ-GAD ישנו קצב [[מטבוליזם|מטבולי]] נמוך באזור [[גרעיני הבסיס]] של ה[[מוח]] וכן ב[[מוח#חומר לבן|חומר לבןהלבן]], בהשוואה לנבדקי קבוצת ביקורת. מחקרים [[גנטיקה|גנטים]] מצאו כי ל-25% מהסובלים יש קרוב משפחה נוסף מדרגה ראשונה שסובל מ-GAD. מספר [[מחקרי תאומים]] גילו התאמה של 50% בין [[תאומים מונוזיגוטיים]], ו-15% בין [[תאומים דיזיגוטיים]].
מחקרים [[גנטיקה|גנטים]] מצאו כי ל-25% מהסובלים יש קרוב משפחה נוסף מדרגה ראשונה שסובל מ-GAD. חלק מ[[מחקרי תאומים]] גילו התאמה של 50% בין תאומים מונוזיגוטים, ו-15% בתאומים דיזיגוטים.
=== גורמים פסיכולוגים ===
ישנם שני זרמי מחשבה מרכזיים המסבירים את הגורמים הפסיכולוגים הפסיכו- חברתיים המובליםהמובילים להתפתחותה של GAD, הראשון הוא הזרם ה[[טיפול התנהגותי וקוגניטיבי|התנהגותי -קוגניטיבי]] והשני הוא הזרם ה[[פסיכואנליזה|פסיכואנליטי]]. <brלפי />הזרם ההתנהגותי-קוגניטיבי, הפרעת החרדה נובעת מתפיסת סכנות לא תקינה ולא מדויקת; אי הדיוק נובע מתשומת לב סלקטיבית לפרטים שליליים בסביבה, עיוות בעיבוד מידע, והשקפה שלילית לגבי היכולת העצמית להתמודדות. לעומת זאת, לפי הזרם הפסיכואנליטי, החרדה היא תסמין של [[קונפליקט]]ים לא פתורים ו[[תת מודע]]ים.
לפי הזרם ההתנהגותי קוגניטיבי הפרעת החרדה נובעת מתפיסת סכנות לא תקינה ולא מדויקת. אי הדיוק נובע מתשומת לב סלקטיבית לפרטים שליליים בסביבה, עיוות בעיבוד מידע, והשקפה שלילית לגבי היכולת העצמית להתמודדות. <br />
לפי הזרם הפסיכואנליטי החרדה היא תסמין של קונפליקטים לא פתורים ו[[תת מודע]]ים.
 
== מאפיינים קליניםקליניים ==
המאפיינים המרכזים של GAD הם חרדה ודאגות מתמשכות ומוגזמות, המלוות במספר של תסמינים פזיולוגים, הכולליםבהם מתח מוטורי, פעילות יתר של [[מערכת העצבים האוטונומית]] ודריכות [[הכרה|קוגניטיבית]]. חרדה זו מפריעה להיבטים אחרים של חייו של האדם. דפוס זה קיים ביותרבמשך ימיםמרבית מאשר בהם הוא לא קייםהימים לאורך תקופה של לפחות שישה חודשים.
 
המתח המוטורי מופיע לרוב כנטייה לרעד, חוסר מנוחה ו[[כאב ראש|כאבי ראש]]. פעילות יתר של המערכת האוטונומית תתבטאמתבטאת בקוצר נשימה, [[זיעה|הזעה]] מוגזמת, דפיקות לב מוגברות ותסמינים שונים של [[מערכת העיכול]]. הדריכות הקוגניטיבית מתבטאת ברוגזנות ותגובת בהלה מהירה. פעמיםלעתים רבותקרובות אנשים הסובלים מ -GAD יפנופונים לרופאל[[רופא]] כללי בשל התסמינים הפיזיולוגים שהוזכרוהללו.
 
== מהלך ופרוגנוזה ==
גיל תחילת התסמונת אינו ברור. רבים מן הסובלים מ -GAD אומריםטוענים כי הםתמיד היו אנשים חרדים מאז שהם מסוגלים לזכור. רוב הסובלים מההפרעה יגיעומגיעים לטיפול רפואייםרפואי בסביבות גיל 20, אך רק [[שליש (שבר)|שליש]] מהם יפנופונים לטיפולל[[טיפול פסיכיאטרי]] או [[טיפול פסיכולוגי|פסיכולוגי]]. השאר יפנופונים אל מומחים במקצועות רפואיים אחרים, על פי התסמינים הגופניים מהם הם סובלים. ככלל, זוהי הפרעה [[כרוני]]ת הנמשכת כל החיים, כמובןאם שיכולהכי עשויה להיות הקלה בתקופות מסוימות או תחת טיפול מוצלח .
 
== טיפול ==
כפי הנראה הטיפול המוצלח ביותר ב -GAD הוא טיפול המשלב גישות [[פסיכותרפיה|פסיכותרפויטיות]], [[תרופה|תרופתיות]] ותמיכתיות.
 
=== [[פסיכותרפיה]] ===
הגישה הפסיכותרפויטית המועדפת נכון לשנות האלפיים, היא הגישה [[טיפול התנהגותי וקוגניטיבי|ההתנהגותית קוגניטיבית]], תמיכתית ומכוונת [[תובנה]]. כפי הנראה לטיפולים אלו יתרונות לטווח ארוך וקצר. הטכניקות המרכזיות בהן מתרכז הטיפול ההתנהגותי הן [[טכניקת הרפיה|טכניקות הרפיה]] ו[[ביופידבק]].
גישת ה[[טיפול פסיכולוגי|טיפול הפסיכולוגי]] המתאימה ביותר להפרעה, על פי המחקרים, היא גישה [[טיפול התנהגותי וקוגניטיבי|התנהגותית- קוגניטיבית]], תמיכתית ומכוונת [[תובנה]]. כפי הנראה לטיפולים אלו יתרונות לטווח ארוך וקצר. הטכניקות המרכזיות בהן מתרכז הטיפול ההתנהגותי הן [[טכניקת הרפיה|טכניקות הרפיה]] ו[[ביופידבק]]; ממצאים מחקריים לגביהן הצביעו על יעילות בטיפול. פסיכותרפיה מוכוונת תובנה מתמקדת בחשיפת הקונפליקטים ה[[תת מודע]]ים וזיהוי כוחות ה[[אגו]], אך עדיין חסרים מחקרים מבוקרים המאששים את יעילותו של הטיפולטיפול זה לבדו.
 
במקביל לפסיכותרפיה, נראה כי רוב הסובלים מ-GAD חווים שיפור ניכר בחרדה כאשר ניתנת להם האפשרות לדון בבעיה עם איש מקצוע [[אמפתיה|אמפתי]]. לעתים בתהליך זה ניתן לזהות את המצבים החיצוניים המעוררים את החרדה, ולנסות בעזרת האדם ומשפחתו להוריד את הלחצים בסביבה.
הגישה הפסיכואנליטית רואה את החרדה כמסמנת של סערה תת-מודעת הזקוקהשנדרש לבירורבירור לגביה. החרדה עשויה להיות נורמלית, מוגזמת, מסתגלת או בלתי מסתגלת. החרדה יכולה להופיע במצבים רבים במהלך החיים, ולעתים ההקלה על התסמין אינה הפתרון הנכון. לחולים המעוניינים להבין את מקורות החרדה, פסיכותרפיה בגישה זו עשויה להועיל.; יחד עם זאת, בטיפול בגישה אנליטית - דינמית[[פסיכודינמיקה|פסיכודינמית]], העוסקת יותר בבירור עמוק של התסמין ופחות בטיפול בתסמין עצמו - הטיפול עצמו יכול בתחילה להעלות את רמות החרדה. מטרת הטיפול היא להעלות את רמת הסובלנות של המטופל כלפי החרדה, ולאו דווקא למגרה.
 
=== טיפול תרופתי ===
ההחלטה לטפל ב -GAD בתרופותבאמצעות תרופות צריכה להעשות בשיקול דעת, שכן מטבעה ההפרעה היא ארוכת טווח. שלושתשלוש קבוצות התרופות העיקריות בטיפול הן [[בנזודיאזפינים]], [[SSRI]] ו -[[SNRI]], תרופות אחרות שיכולות להיות יעילות הן [[טריציקליםטריציקליים]], ו[[חסמיחוסמי ביתאבטא]]. חלק מן המחקרים ממליצים על טיפול בן 6-12 חודשים, ואילו אחרים גורסים כי יש צורך בטיפול ארוך יותר, ייתכן שלכל החיים. כ -25% מהמטופלים יחזרובתרופות לסבולעשויים לחזור ולסבול מחרדה כחודש לאחר הפסקת הטיפול, ו -60-80% ישובוחוזרים לסבול ממנה בשנה הראשונה לאחר הפסקת הטיפול. למרות שחלק מן החולים יפתחומפתחים תלות בבנזודיאזפינים, לרוב לא תתפתחמתפתחת [[סבילות]] להשפעותיהם הטיפוליות של כל התרופות.
 
== לקריאה נוספת ==
==קישורים חיצוניים==
* ברק סבר, [http://sites.google.com/site/mashberim/10 התמודדות עם חרדות]
== מקורות ==
<div style="direction: ltr;">
* Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, tenth edition.
</div>
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Shalvata/he-il/TreatmentsCollection/Pages/GeneralizedAnxietyDisorder.aspx הפרעת חרדה מוכללת], באתר [[שלוותה]]
* [http://www.webmd.com/anxiety-panic/guide/generalized-anxiety-disorder הפרעת חרדה מוכללת], באתר web-md {{אנגלית}}
* [http://www.sharpseniors.com/a/generalised-anxiety-disorder הפרעת חרדה מוכללת], באתר sharp seniors {{אנגלית}}
 
{{הבהרה רפואית}}
[[קטגוריה:הפרעות חרדה|חרדה מוכללת]]