יועץ מס – הבדלי גרסאות

 

פעילותם של יועצי מס בישראל מוסדרת ב[[פקודת מס הכנסה]]. בשנת [[1996]] נוסף לפקודה 236 ב1(ב), שבו נאמר: "אדם שאינו רשום בפנקס יועצי המס לפי פקודה זו, לא יעשה פעולה של יועץ מס, לא יתחזה ליועץ מס, ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא יועץ מס". בפסק דין של [[בית משפט השלום]] בתל אביב (ת"פ 4696/01) קבע השופט דוד רוזן (היום שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב) כי מי שאינו רשום בפנקס יועצי המס אינו רשאי לייצג נישומים, אך האיסור על אדם להיקרא יועץ מס ולתת ייעוץ מס עומד בסתירה ל[[חוק יסוד: חופש העיסוק]] ובטל מעיקרו.

 

בעקבות פסק הדין בבית משפט השלום נחקק "חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005", שבו הודגשה החשיבות של הגבלת העיסוק בייעוץ מס למורשים בלבד. יועצי המס, העומדים בתנאים הקבועים בחוק, רשאים לייצג נישומים במוסדות [[רשות המסים בישראל]] ובמשרדי [[המוסד לביטוח לאומי]]. יועץ מס מייצג הינו מי שרשום בפנקס יועצי המס המייצגים ויש לו רישיון בר תוקף.