האבובית המקורבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות (-השניה +השנייה)
שורה 31:
 
באופן כללי, הטיפול בתרופות משתנות שפועלות באבובית המקורבת אינו יעיל מספיק- מאחר שישנם מגנוני פיצוי כאמור בחלקים אחרים של הנפרון.
התרופה המשתנת שפועלת באבובית המקורבת הינה תרופה המעכבת את האנזים קרבוניק אנהידראז או – carbonic anhydrase inhibitors: (אצטזולמידים): הרעיון המרכזי הינו מניעת חזרתו של ביקרבונט לדם, ועל ידי כך עיכוב האנטיפורטר נתרן-מימן- פחות נתרן ייספג חזרה בדם אלא יופרש בשתן- הגברת ההשתנה. מאחר שספיגת הנתרן תלויה בספיגת ביקרבונט באופן עקיף, התרופה מעכבת את ספיגת הביקרבונט בחזרה לדם. תופעות הלוואי הן [[חמצת]] מטבולית]] (ראו [[מאזן חומצה ובסיס]]. לרוב משתמשים בתרופות אלו כטיפול ל[[גלאוקומה]]- מאחר שגם ייצור והפרשת נוזלי העין מתווכת על ידי אנזים זה ועיכובו יביא להורדת הלחץ התוך עיני. גם במצבים של אלקליזציה והיווצרות שתן חומצי מטפלים בתרופה זו, או כטיפול לפני עליה להרים- מביא לעיכוב ייצור [[נוזל מוחי שדרתי]]. כאמור, תופעת הלוואי העיקרית הינה חמצת מטבולית, יכולה להיווצר [[היפוקלמיה]] כתוצאה מהגעת כמות גדולה מדי של נתרן לצינור המאסף בתמורה להפרשת יתר של אשלגן, מאחר שהתרופה רעילה לכליות יכול להתפתח נפריטיס אינטרסטיציאלי, ויכולות להיווצר [[אבנים בכליות]]. לא משתמשים בתרופה זו במקרים של שחמת הכבד.
 
== מחלות ==