מטבעות בר כוכבא – הבדלי גרסאות

חוקרים רבים עשו שימוש נרחב במטבעות כדי ללמוד על המרד,<ref>אשל, חנן, 'על נבל וכינור: הערה על מטבעות הברונזה הבר-כוכבאיים', '''לאוריאל''', (תשס"ו), 2005, 29–40.</ref> וחלקם הסתמכו על מטבעות בר כוכבא כדי לענות על השאלה האם בר כוכבא כבש את ירושלים. על סמך הסלעים (מטבעות ה[[כסף (מתכת)|כסף]] הגדולות) של בר כוכבא, שעליהם מצוירת חזית [[בית המקדש השני|המקדש]], ועל סמך מטבעות שבהן נזכר "אלעזר הכהן", היו חוקרים שהניחו כי בר כוכבא השתלט על ירושלים ו[[חידוש עבודת הקורבנות|חידש את עבודת הקורבנות]]. היו שקשרו את הסיסמה "לחירות ירושלים" לסיסמה "לחירות ציון", המופיעה על מטבעות שנטבעות בירושלים בימי החורבן, והניחו שכשם שמטבעות אלו נטבעות בירושלים, כך הוטבעו בירושלים מטבעות בר כוכבא, הנושאים את הכתובת "לחירות ירושלים".<ref> אשל, חנן, '"חרבה ביתר ונחרשה העיר": ירושלים, אליה קפיטולינה ומרד בר כוכבא', [[ארץ ישראל (כתב עת)|ארץ ישראל]], כח, תשסח, עמ' 23–25.</ref> [[גדליה אלון]], בהתבסס על הכיתובים שעל מטבעות בר כוכבא בירושלים, טען כי בר כוכבא כבש את ירושלים.<ref>אלון, גדליה, '''תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד''', א-ב, תל אביב: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 1970, עמ' 16–47.</ref> קינדלר, לדוגמה, טען כי הכיתוב "ירושלים" על המטבעות מתייחס לרשות הטביעה, שטבעה בירושלים עצמה, הכיתוב "שמעון" מתייחס למנהיג המרד, שמעון בן כוסבא, והכיתוב "אלעזר" מתייחס לאלעזר המודעי, המנהיג הדתי של המרד.<ref> A. Kindler, '''Coins in the Land of Israel: Collection of the Bank of Israel: A Catalogue''', Jerusalem, 1974, pp. 69.</ref> מילדנברג טען שהכתובות על פני המטבעות "שמעון", "אלעזר" ו"ירושלים" אינן יכולות לייצג רשויות טביעה, מכיוון שהן משמשות ביחד עם רושמות גב מכל מיני סוגים, ולכן מסקנתו שהכתובות על המטבעות הן כתובות סמליות בלבד.<ref> L. Mildenberg, '''The Coinage of the Bar Kokhha War''', 1984</ref>