שידור ציבורי – הבדלי גרסאות

הוסרו 99 בתים ,  לפני 10 שנים
 
== רקע ==
בעבר, במיוחד בשידורי טלויזיה, הטכנולוגיה אפשרה הפצת מספר מוגבל וקטן של ערוצים בתחום גאוגרפי שאינו גדול מאד. דבר זה חיב בקרה חזקה על הקצאת הערוצים. לכן, גם במדינות אשר לא ניסו להגביל את חופש המידע והדיבור, המדינה היתה אחראית להפצתם של השידורים. כך קרה שברוב מדינות העולם, היה קיים רק שידור ממלכתי ציבורי. לקראת סוף המאה העשרים, עם הסרת החסמים הטכנולוגיים, ועם הופעת מכשירים נידים, המרחב המקוון והתחזקות האינטרסים הכלכליים, קימת נטיה להרחיב באופן ניכר את ערוצי ההפצה של קול ותמונה. למרות זאת, בעת כתיבת שורות אלו, עדין לא מקובל להפריד בין אופן הפצת השידור, תדרי [[רדיו]] ו[[טלויזיה]] בתחום ה[[קרינה אלקטרו מגנטית]], לבין החושים עליהם הוא פועל, [[שמיעה]] ו[[ראיה]]. בנוסף,קימת נוצרהירידה מתיחותבשימוש רבהברדיו ביןובטלויזיה הסוברים שבמדינה דמוקרטית השידור הציבורי סים לפחות חלק ניכר מתפקידיוהמסורתיים, לביןוהדבר אחריםבולט אשרבמקרה אינםשל חושביםהשידור כךהציבורי. מתיחותאף זויש מוגברתהסוברים באופןששידור ניכרהציבורי בגללסים שבמקריםחלק רביםניכר אין תיחום ברור בין ערוץ ציבורי ומסחרימתפקידיו.
 
השידור הציבורי הגדול ביותר בעולם מבחינת התקציב וכוח האדם הוא שרות השידור הגרמני ולאחריו ה-[[בי.בי.סי]] הבריטי.
משתמש אלמוני