פוליקרפוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 7:
פוליקרפוס נולד ב[[סמירנה]] ב-[[69]] לערך, עלה במעלות הכנסייה וכיהן בעיר כ[[בישוף]]. ב-[[150]] פרצו בסמירנה מהומות נגד הנוצרים, כי ההמון סבר שאם יעשו פרעות בנוצרים (הכופרים באלים) יעלמו הצרות שתקפו את האוכלוסייה.
ההמון המוסת פנה נגד פוליקרפוס. בעצת ידידיו נמלט הבישוף אל מחוץ לעיר אולם נתפס והוחזר לסמירנה. מפקד היחידה שנשלחה לתופסו, הנציב העליון של העיר, הציע לפוליקרפוס כי יכבד את [[פולחן הקיסר]], יאמר שה[[קיסר]] הוא האלוהים, יעלה קטורת על מזבחו וכך יציל את נפשו
בהשפעת הכתוב בספרי המכבים בדבר מוות בנפש חפצה (אלעזר) או בשמחה וטובי לבב ([[האם ושבעת בניה]]) הסיק פוליקרפוס כי מותו של מרטיר (נוצרי) מהווה התמזגות נצחית עם ישו. לכן סירב פוליקרפוס להצעת הנציב וזה ציווה להשלכו לזירה.
לפני ששיחררו את האריות הציעו לו מספר פעמים להציל את נפשו. פוליקרפוס התחכם. כאשר אמרו לו להגיד "הלאה הכופרים" הצביע על היושבים ביציעים, שהיו עובדי אלילים ואמר את שאמרו לו להגיד.
שורה 13 ⟵ 14:
נאמר לו שאם [[קללה|יקלל]] את [[ישו]] ינצל, אבל תשובתו הייתה שהוא עבד את ישו כ-86 שנה, שבהן לא גמל לו ישו רע על נאמנותו, ולכן לא יוכל לקללו. כאשר אמרו לו להישבע בשם הקיסר אמר פוליקרפוס כי נוצרי משיחי הוא ואם רוצים לדעת מה פירוש הדבר יש להקדיש לכך זמן ראוי. כשנאמר לו שאם ישכנע את העם (היושבים ביציעים) יינצל השיב שהוא יכול לשכנע את המושל אבל לא את העם וביקש שישחררו את חיות הטרף. כשראה המושל שאינו נבהל מהחיות איים על פוליקרפוס שיעלה אותו על המוקד. תשובתו של פוליקרפוס הייתה שהאש במוקד בוערת זמן קצר בלבד ואילו אש הגהינום לא כבה לעולם.
על חיו ומותו של פוליקרפ נכתב Martyrdom of Polycarp. לפי הכתוב בספר, בעת שהיה על המוקד קרא פוליקרפוס: הוי אלוהים אדירים, אבי, ישו המושיע, אני מברך אותך על שמצאת אותי ראוי למות על קידוש השם. אקום לתחייה עם רוח הקודש. קבל נא את הקרבתי, אני מהלל אותך, מעריץ אותך, מברך את שמך בשם ישו המשיח.
==קישורים חיצוניים==
| |||