סונאטה מס' 29 (האמרקלאוויר) של בטהובן – הבדלי גרסאות

הפרק הרביעי והאחרון של סונטת ההאמרקלאוויר נפתח במעין הקדמה, (Introduzione), או מעין [[רצ'יטטיב]] ל[[פסנתר]], הבנוי בצורה חופשית. ההקדמה בנויה ממספר מוטיבים, אשר לכל אחד מהם אופי ו[[מפעם]] שונה. המוטיב הראשון כתוב במפעם איטי ביותר ([[מפעם|לרגו]] ובסולם פה מז'ור. לאחר מכן, ישנו מוטיב מהיר הרבה יותר בסולם סי מז'ור. לאחר אזכור קצר למוטיב הראשון, שוב ישנו מוטיב מהיר יותר. לאחר קטע מעבר ששיאו הוא ב[[מפעם]] המהיר ביותר [[מפעם|פרסטיססימו]], המוזיקה נכנסת לאט לאט אל ה[[פוגה]]. תקופת יצירתו האחרונה של בטהובן מאופיינת בחקירת מבנים [[קונטרפונקט|קונטרפונקטים]], ואכן בסונאטות המאוחרות של בטהובן ניתן למצוא הרבה פרקים פוגליים, כמו למשל הפרק האחרון של הסונאטות האמרקלאוויר והסונאטה מס' 31.

 

 

לקראת סיום הפוגה המוזיקה משתנה לפתע, ומתחיל חלקה השני של הפוגה, לאחר מעבר גדוש בטרילים מהירים. החלק השני כולל גם הוא פוגה בשלושה קולות, אם כי פה הנושא הרבה יותר רגוע ונינוח. הפוגה השנייה כתובה בסולם רה מז'ור, ובתחילתה בטהובן כותב להשתמש גם בפדל השמאלי של ה[[פסנתר]]. חלקו השלישי של הפרק גדוש הפוגות הוא למעשה [[פוגה]] אחת גדולה אשר מחברת יחדיו את שתי הפוגות הקודמות לה. בקודה המסכמת חוזר המוטיב של הטריל הארוך, עד אשר הפרק מסתיים ב[[אקורד]] רם וחגיגי.