סונאטה מס' 29 (האמרקלאוויר) של בטהובן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אביתר בושלין (שיחה | תרומות) |
אביתר בושלין (שיחה | תרומות) |
||
שורה 61:
[[קובץ:Beethoven piano sonata no. 29.40001.pdf|שמאל|ממוזער|250px|פתיחת הרצ'יטטיב שלפני הפוגה]]
הפרק הרביעי והאחרון של סונטת ההאמרקלאוויר נפתח במעין הקדמה (Introduzione), או מעין [[רצ'יטטיב]] ל[[פסנתר]], הבנוי בצורה חופשית. ההקדמה בנויה ממספר מוטיבים, אשר לכל אחד מהם אופי ו[[מפעם]] שונה. המוטיב הראשון כתוב במפעם איטי ביותר ([[מפעם|לרגו]]) ובסולם פה מז'ור. לאחר מכן, ישנו מוטיב מהיר הרבה יותר בסולם סי מז'ור. לאחר אזכור קצר למוטיב הראשון, שוב ישנו מוטיב מהיר יותר. לאחר קטע מעבר ששיאו הוא ב[[מפעם]] המהיר ביותר [[מפעם|פרסטיססימו]], המוזיקה נכנסת לאט לאט אל ה[[פוגה]]. תקופת יצירתו האחרונה של בטהובן מאופיינת בחקירת מבנים [[קונטרפונקט|קונטרפונקטים]], ואכן בסונאטות המאוחרות של בטהובן ניתן למצוא הרבה פרקים פוגליים, כמו למשל הפרק האחרון של הסונאטות האמרקלאוויר והסונאטה מס' 31.
הפוגה בסונאטת האמרקלאוויר כתובה במשקל של שלושה רבעים, ובסולם סי במול מז'ור. ערכה המוזיקלי של הפוגה הוא גדול מאוד,וכמו פוגות גדולות אחרות של בטהובן (כמו למשל הפוגות ב[[מיסה סולמניס]]) היא נחשבת לאחד מהישגיו הכבירים של ה[[מלחין]]. הפוגה כתובה לשלושה קולות, ולפוגה יש שלושה חלקים עיקריים: החלק הראשון הוא החלק שבא מיד לאחר ההקדמה. המוטיב של החלק הראשון בפוגה מאופיין בטריל ארוך, ולאחריו חלקי שש עשרה מהירים. תשובתו של הקול השני היא כנהוג ב[[סוב דומיננטה]] של סי במול מז'ור, פה מזור. לאחר מכן נכנס הקול השלישי ב[[סולם (מוזיקה)|סולם]] ה[[טוניקה]] סי במול מז'ור.
| |||