שיטת שנים-עשר הטונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏השיטה: סלחו לי אבל זה רק מקשה על ההבנה
שורה 42:
==תולדות השימוש בשיטה==
 
ה[[מלחין]] ה[[אוסטריה|אוסטרי]] [[ארנולד שנברג]] הוא שהמציא את השיטה בשנת [[1921]] ותיאר אותה באופן פרטי לעמיתיו בשנת [[1923]] (שנברג 1975, 213). במשך 20 השנים הבאות הייתה השיטה כמעט בלעדית בשימוש [[האסכולה הווינאית השנייה]] ([[אלבן ברג]], [[אנטון וברן]], [[האנס אייזלר]] וארנולד שנברג עצמו). רודולף רטי, מצדד מוקדם בשיטה, אומר: "החלפת כוח מבני אחד ([[טונאליות]]) באחר (אחדות נושאית מוגברת) היא למעשה הרעיון הבסיסי שביסוד טכניקת שנים עשר הטונים," וטוען, כי מקורה בתסכול שפקד את שנברג בטיפולו באטונאליות חופשית (רטי, 1958). השימושבמידת בשיטהמה נעשהזה נפוץהיה בשנותבסיס החמישים,המחלוקת כאשרבין אימצושנברג אותהלתלמידו מלחינים כמו [[לוצ'אנו בריו]]ברג, [[פיירשהשתמש בולז]],בשיטה [[לואיג'יאך דאלאפיקולה]]היה וכן,יוצר אחריאיתה מותמהלכים שנברג,כמו [[איגור סטרווינסקי]]. אחדים מן המלחינים הללו הרחיבו את השיטה לכלל שליטה בהיבטים אחרים מלבד רמות הצלילים (כגון משך הצלילהרמונים, שיטתאו ההמשכיותמוותר והרצףעליה וכו'),בחלקים וכךמיצירותיו הפיקו מוזיקה [[סריאליזם|סריאלית]]. היו בהם אפילו כאלה,מתוך שהכפיפותפיסה אתשיש כללהוסיף יסודותלקיים המוזיקהולא לתהליךלהחליף הסריאליאותו.
 
השימוש בשיטה נעשה אחרי [[מלחמת העולם השניה]] ורבים מהמלחינים הארופאיים אימצו אותה, עם בשלמותה כמו [[לוצ'אנו בריו]], [[פייר בולז]], [[לואיג'י דאלאפיקולה]] ואם רק לעיתים כגון [[מסיאן]]. אחדים מן המלחינים הללו הרחיבו את השיטה לכלל שליטה בהיבטים אחרים מלבד רמות הצלילים (כגון משך הצליל, שיטת ההמשכיות והרצף וכו'), וכך הפיקו מוזיקה [[סריאליזם|סריאלית]]. היו בהם אפילו כאלה, שהכפיפו את כל יסודות המוזיקה לתהליך הסריאלי.
בשימוש מעשי, היו ה"חוקים" של שיטת שנים עשר הטונים מועדים במקרים רבים לכיפוף ושבירה, לא מעט מהם בידי שנברג עצמו. לדוגמה, בכמה יצירות אפשר לשמוע שתי שורות טון או יותר כשהן מתקדמות בבת אחת, או שחלקים מן היצירה כתובים באופן חופשי, בלי כל התייחסות לשיטת שנים עשר הטונים. שלוחות או וריאציות עשויות להפיק מוזיקה שבה:
 
אפילו [[איגור סטרוינסקי]] שייצג זרם אחר של המוזיקה המודרנית של שנות העשרים, אימץ את השיטה לאחר מותו של שנברג.
 
* נעשה שימוש בסולם הכרומאטי כולו ובמחזוריות מתמדת, אבל אין כל שימוש בתחבולות של פרמוטאציה.
* נעשה שימוש בתחבולות פרמוטאציה אך לא בכרומאטיקה מלאה.
צ'ארלס וואורינן טען בראיון משנת [[1962]], שבעוד "רוב ה[[אירופה|אירופאים]] אומרים, כי הם 'התקדמו מעבר' לשיטת שנים עשר הטונים ו'מיצו' אותה, הרי ב[[אמריקה]] "שיטת שנים עשר הטונים נלמדת ונחקרת בתשומת לב ונבנית למשהו מפואר ומרשים מעבר לכל מה שנודע עד כה." (צ'ייז 1992, עמ' 587)