הבדלים בין גרסאות בדף "ברתולד פייבל"

נוספו 2,628 בתים ,  לפני 8 שנים
הרחבה בעיקר על בסיס תדהר, תוספות
מ (תדהר, ניקוד)
(הרחבה בעיקר על בסיס תדהר, תוספות)
__NOTOC__
{{אין תמונה|גבר}}
ד"ר '''ברוך ברתולד פַיְיבֶל''' (בכתיב לועזי: '''Berthold Feiwel''';{{כ}} [[15 באוגוסט]] [[1875]], [[מוראביה]] – [[2928 בדצמבר]] [[1937]], [[ירושלים]]) היה [[סופר]], [[משורר]], [[מתרגם]], [[עורך]], [[פובליציסט]] ועסקן [[ציונות|ציוני]], מראשוני הציונים. [[משפטן]] בהכשרתו, מילא שורה של תפקידי ניהול בכירים במוסדות הציוניים, בהם מנהל [[קרן היסוד]] ו[[אוצר התיישבות היהודים]].
 
==ביוגרפיה==
ברתולד ("טולדי") פייבל נולד בשנת [[1875]] בעיירה [[פוגוז'ליצה]] (פורליץ; ב[[צ'כית]]: Pohořelice) שב[[מוראביה]], אז ב{{ה|אימפריה האוסטרו-הונגרית}}, במשפחה יהודית [[התבוללות|מתבוללת]]. החל ללמוד בעיר [[ברנו]], ובהּ ייסד את "אגודת הסטודנטים הציוניים". בשנת [[1893]] החל ללמוד [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת וינה]], שם התקרב ל[[תאודור הרצל]], היהוהיה מעוזריו הקרובים. וסייעב-[[1894]] בארגוןייסד בברנו אגודת סטודנטים ציוניים בשם "וריטאס" ([[הקונגרסלטינית]]: הציוניאמת). הראשוןבעקבותיו הוקם בעירו ובערים אחרות במוראביה סניף של [[ההסתדרות הציונית]]. ב-[[1896]] שירת ב[[צבא האימפריה האוסטרו-הונגרית|צבא האוסטרי-הונגרי]], וגם שם ניהל תעמולה ציונית. בשנת ([[1897]]) סייע בארגון [[הקונגרס הציוני הראשון]], שבו אף נכח כציר מברנו. כןעם היהתום חברהקונגרס שב לעירו, ושם ייסד עם [[הוועדרוברט הפועלשטריקר]] הציוני|הוועדו[[מקס הפועלהיקל]] הגדולאת ה-''Jüdische Volksstimme'' ("יידישע פאָלקסשטימע") – מן העיתונים הראשונים שדיברו בשם [[ציונות מדינית|הציונות המדינית]] – והיה עורכו הראשי.
 
שימש [[עורך|עורכו]] הראשי של ה-''Jüdische Volksstimme'' ("יידישע פאָלקסשטימע") ב[[ברנו]]. בין השנים [[1900]]–[[1901]] עבר ל{{ו|וינה}} ושם הוביל את ה[[ביטאון]] המרכזי של התנועה הציונית, "[[די ולט (שבועון ציוני)|די ולט]]", ואולם בקונגרס הציוני החמישי ([[1901]]) היה ממייסדי וממנהיגי [[הפרקציה הדמוקרטית]], סיעת ה[[אופוזיציה]] הצעירה אשר הציגה אלטרנטיבה להרצל. כחלק מפעילות הפרקציה הדמוקרטית ייסד פייבל ב[[ברלין]] בשיתוף עם [[אפרים משה ליליין]] ו[[מרטין בובר]] את [[הוצאת ספרים|הוצאה הספרים]] ''[[Jüdischer Verlag]]'' ("[[יודישער פערלאג]]"), שאותהּ ניהל בין השנים [[1902]]–[[1907]].
 
בהמשך ל[[הרמן שפירא]], שהציע בקונגרס הציוני הראשון להקים מוסד יהודי ל[[חינוך גבוה]], פרסמו בשנת [[1902]] ברתולד פייבל, חיים ויצמן ומרטין בובר את החוברת "בית-ספר-גבוה יהודי", שבה תיארו את אופיו של האקדמיה היהודית המתוכנת, והגדירו את תפקידיה.
 
עם פטירתו של הרצל בשנת [[1904]] עבר פייבל עם מערכת ה"די ולט" ל[[קלן]].
בנוסף לפועלו כעורך וכמוציא לאור, [[תרגום|תרגם]] מיצירתו של [[מוריס רוזנפלד]] מ[[יידיש]] ל[[גרמנית]].
בשנת 1905 נישא לד"ר אסתר בת שכנא שניאורסון מלובביץ, שאותה הכיר ב[[אוניברסיטת ברלין]].
 
בנוסף לפועלו כעורך וכמוציא לאור, [[תרגום|תרגם]] מיצירתו של [[מוריס רוזנפלד]] מ[[ספרות יידיש|יידיש]] ל[[גרמנית]].
בהמשך דרכו נכנס ליליין לעסקי ה[[בנק]]אות. בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] שהה ב[[שווייץ]], ומשם עבר ל[[לונדון]], ונמנה עם חוגו של [[חיים ויצמן]]. בלונדון שימש מנהלהּ הראשון של"[[קרן היסוד]]" משנת הקמתהּ{{הערה|[http://www.kh-uia.org.il/EN/AboutUs/History/Pages/WelcomePageHistory.aspx Keren Hayesod History] {{אנגלית}}}}; בהמשך ניהל את [[חברת אחזקות|חברת האחזקות‎]] ה[[בנק]]אית "[[אוצר התיישבות היהודים‎]]".
 
בשנת [[1909]] פרש מפעילות הפוליטית, עבר ל[[שטרסבורג]] ונכנס לעסקי ה[[בנק]]אות אצל [[יוליוס סימון]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ב-[[1914]] עבר עם משפחתו ל[[ציריך]], ושם שהה עם משפחתו לאורך המלחמה.
בשנת [[1933]] [[העלייה השלישית|עלה ארצה]]. נפטר ב[[ירושלים]] ב-[[1937]], ונטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים|בית-העלמין הישן בהר הזיתים]].
עם [[הצהרת בלפור]] בסוף שנת [[1917]] עזב את עסקיו וחזר לשורות המערכה למען ה[[בית לאומי לעם היהודי|בית הלאומי בארץ ישראל]].
 
בשנת [[1920]] עבר ל[[לונדון]], שבה נוסדה אז [[קרן היסוד]], והתמנה למנהלהּ הראשון.{{הערה|[http://www.kh-uia.org.il/EN/AboutUs/History/Pages/WelcomePageHistory.aspx Keren Hayesod History] {{אנגלית}}.}} כיהן בתפקיד זה במשך שנים רבות. בלונדון נמנה עם חוגו של [[חיים ויצמן]].
 
משנת 1920 ועד [[1933]] היה חבר [[הוועד הפועל הציוני|הוועד הפועל הגדול]], ולמשך תקופה מסוימת גם חבר [[ההנהלה הציונית]]. בין השנים [[1926]]–[[1933]] ניהל את [[חברת אחזקות|חברת האחזקות‎]] ה[[בנק]]אית "[[אוצר התיישבות היהודים‎]]". משנת [[1929]] היה חבר הוועד המנהל של [[הסוכנות היהודית]].
 
בשנת [[1933]] [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]] והשתקע ב[[ירושלים]].
בשנת [[1936]] חלה במחלה קשה, ונאלץ לעזוב את עבודתו ולעבור ל[[טבריה]]. משם אושפז בבית החולים "[[שערי צדק]]" בירושלים, וב-[[1937]] נפטר, בגיל 62. נטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים|בית-העלמין הישן בהר הזיתים]].
 
בניו: רפאל, סופר ועתונאי, ומיכאל, רופא צבאי באנגליה.
 
[[שמות רחובות בישראל|על שמו נקרא רחוב]] ב[[תל אביב]].
 
==ספריו==
{{להשלים}}
[[קובץ:בית-ספר-גבוה יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|180px|החוברת "בית-ספר-גבוה יהודי", בגרסתה העברית]]
===בעברית===
*מרטין בובר, ברטולד פייבל, [[חיים ויצמן]], '''בית-ספר-גבוה יהודי''' (מגרמנית: שאול אש; מקור גרמני מול תרגום בעברית; הקדמה: [[ש"ה ברגמן]]), ירושלים: מאגנס, 1958.
 
===בגרמנית===
<div style="direction: ltr;">
*Martin Buber, Berthold Feiwel & Chaim Weizmann, ''Eine jüdische Hochschule'', Berlin: Jüdischer Verlag, [1902].
Junge Harfen
eine Sammlung jungjüdischer Gedichte
herausgegeben von Berthold Feiwel.
*Told {שם עטו של פייבל), mit einem Weiheblatt von E.M. Lilien, ''Die Judenmassacres in Kischinew'', Berlin: Judischer Verlag, [1903?].
</div>
===בעריכתו===
<div style="direction: ltr;">
*Berthold Feiwel & Ephraim Moses Lilien (eds.), ''Jüdischer Almanach 5663'', Berlin: Jüdischer Verlag, 1902.
*Feiwel Berthold (ed.), ''Junge Harfen'': eine Sammlung jungjuedischer Gedichte, Berlin: Judischer Verlag, 1903.
</div>
 
==לקריאה נוספת==
* '''ברתולד פייבל, האיש ופעלו''', ירושלים: הספרייה הציונית, 1959 – מאמרים ומסות על פייבל.
 
==קישורים חיצוניים==
* {{תדהר|2|584|ברתולד (ברוך) פייבל}}
* {{דבר|[[נתן מיכאל גלבר|נ. מ. גלבר]]|על דרכו|1935/09/11|00302}}
* {{דבר||ברתולד פייבל|1937/12/28|00700}} (על פטירתו)
* {{דבר|ז.ר.|ד"ר ברתולד פייבל|1937/12/29|00115}} (נקרולוג)
*[http://avot.cet.ac.il/gallery.aspx?pid=16&sid=5 תמונתם של כמה מחברי הנהגת "הפרקציה הדמוקרטית", ובהם פייבל], באתר אבות המייסדים
*[http://www.zionismus.info/grundlagentexte/stroemungen/feiwel-einfuehrung.htm ברתולד פייבל: ביוגרפיה], באתר haGalil {{גרמנית}}
 
'''פרי עטו:'''
* [http://openlibrary.org/search?q=Berthold+Feiwel&author_key=OL5688600A ספריו של ברתולד פייבל] ב-[[Open Library]]
<div style="direction: ltr;">
*Berthold Feiwel, [http://www.zionismus.info/grundlagentexte/stroemungen/feiwel-1.htm Stroemungen im Zionismus], in: ''Ost und West'', Jg 2 (1902) Nr 10, pp. 687–694, באתר haGalil {{גרמנית}}
*[http://avot.cet.ac.il/gallery.aspx?pid=16&sid=5 תמונתם של כמה מחברי הנהגת "הפרקציה הדמוקרטית", ובהם פייבל], באתר אבות המייסדים
</div>
*[http://www.zionismus.info/grundlagentexte/stroemungen/feiwel-einfuehrung.htm ברתולד פייבל: ביוגרפיה], באתר haGalil {{גרמנית}}
*[http://www.archive.org/search.php?query=creator%3A%22%5BFeiwel%2C%20Berthold%5D%201875-1937%22 ספריו של ברתולד פייבל: Die Judenmassacres in Kischinew,{{כ}} Junge Harfen ו-Lieder des Ghetto – לצפייה ולהורדה], ב[[ארכיון האינטרנט]] {{גרמנית}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 
 
{{קצרמר|אישים}}
 
{{מיון רגיל:פייבל, ברתולד}}
[[קטגוריה:מו"לים גרמנים]]
[[קטגוריה:בנקאים יהודים]]
[[קטגוריה:אנשימתרגמים העלייה השלישיתיהודים]]
[[קטגוריה:מתרגמים מיידיש]]
[[קטגוריה:מתרגמים לגרמנית]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים]]
 
106,954

עריכות