הבדלים בין גרסאות בדף "ברתולד פייבל"

נוספו 1,263 בתים ,  לפני 8 שנים
עוד
מ (תיקון קישור)
(עוד)
{{אין תמונה|גבר}}
ד"ר '''ברוך ברתולד פַיְיבֶל''' (בכתיב לועזי: '''Berthold Feiwel''';{{כ}} [[15 באוגוסט]] [[1875]], [[מוראביה]] – [[28 בדצמבר]] [[1937]], [[ירושלים]]) היה [[סופר]], [[משורר]], [[מתרגם]], [[עורך]], [[פובליציסט]] ועסקן [[ציונות|ציוני]], מראשוני הציונים. [[משפטן]] בהכשרתו, מילא שורה של תפקידי ניהול בכירים במוסדות הציוניים, בהם מנהל [[קרן היסוד]] ו[[אוצר התיישבות היהודים]].
 
==ביוגרפיה==
ברתולד ("טולדי") פייבל נולד בשנת [[1875]] בעיירה [[פוגוז'ליצה]] (פורליץ; ב[[צ'כית]]: Pohořelice) שב[[מוראביה]], אז ב{{ה|אימפריה האוסטרו-הונגרית}}, במשפחה יהודית [[התבוללות|מתבוללת]]. החל ללמוד בעיר [[ברנו]], ובהּ ייסד את "אגודת הסטודנטים הציוניים". בשנת [[1893]] החל ללמוד [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת וינה]], שם התקרב ל[[תאודור הרצל]], והיה מעוזריו הקרובים. ב-[[1894]] ייסד בברנו אגודת סטודנטים ציוניים בשם "וריטאס" ([[לטינית]]: אמת). בעקבותיו הוקם בעירו ובערים אחרות במוראביה סניף של [[ההסתדרות הציונית]].{{הערה|ראו גם הקונטרס ''Modernes Judenthum:‎ Tendenzrede, gehalten anlässlich des Gründungs-Commerses der jüdisch-akademischen Vereine ’Veritas’ und ’Zephirah’ in Brünn'' [19.December 1896] /‎ von Berthold Feiwel, Brünn: B. Epstein, 1897 {{גרמנית}}.}} ב-[[1896]] שירת ב[[צבא האימפריה האוסטרו-הונגרית|צבא האוסטרי-הונגרי]], וגם שם ניהל תעמולה ציונית. בשנת [[1897]] סייע בארגון [[הקונגרס הציוני הראשון]], שבו אף נכח כציר מברנו. עם תום הקונגרס שב לעירו, ושם ייסד עם [[רוברט שטריקר]] ו[[מקס היקל]] את ה-''Jüdische Volksstimme'' ("יידישע פאָלקסשטימע") – מן העיתונים הראשונים שדיברו בשם [[ציונות מדינית|הציונות המדינית]] – והיה עורכו הראשי.
 
בין השנים [[1900]]–[[1901]] עבר ל{{ו|וינה}} ושם הוביל את ה[[ביטאון]] המרכזי של התנועה הציונית, "[[די ולט (שבועון ציוני)|די ולט]]", ואולם בקונגרס הציוני החמישי ([[1901]]) היה ממייסדי וממנהיגי [[הפרקציה הדמוקרטית]] – סיעת ה[[אופוזיציה]] הצעירה אשר הציגה אלטרנטיבה להרצל. כחלק מפעילות הפרקציה הדמוקרטית ייסד פייבל ב[[ברלין]] בשיתוף עם [[אפרים משה ליליין]] ו[[מרטין בובר]] את [[הוצאת ספרים|הוצאה הספרים]] ''[[Jüdischer Verlag]]'' ("יודישער פערלאג"), שאותהּ ניהל בין השנים [[1902]]–[[1907]]. משנת 1902 הוציאו בהוצאתם את ה-''Jüdischer Almanach'' (ה"[[אלמנך]] היהודי"): פייבל היה עורך החלק הספרותי, וליליין עורך החלק האמנותי.
בנוסף לפועלו כעורך וכמוציא לאור, [[תרגום|תרגם]] מיצירתו של [[מוריס רוזנפלד]] מ[[ספרות יידיש|יידיש]] ל[[גרמנית]]: בשנת [[1902]] הופיע תרגומו ל"שירים מהגטו" של רוזנפלד, וזכה לביקורות טובות. בשנת 1937 הופיע תרגומו ל"חיים גראָבִיצֶר" מאת [[פישל שניאורסון]].
 
בהמשך ל[[הרמן שפירא]], שהציע בקונגרס הציוני הראשון להקים מוסד יהודי ל[[חינוך גבוה]], פרסמו בשנת [[1902]] ברתולד פייבל, חיים ויצמן ומרטין בובר את החוברת "בית-ספר-גבוה יהודי", שבה תיארו את אופיו של האקדמיה היהודית המתוכנת, והגדירו את תפקידיה.
 
עם פטירתו של הרצל בשנת [[1904]] עבר פייבל עם מערכת ה"די ולט" ל[[קלן]].
בשנת 1905 נישא לד"ר אסתר בת שכנא שניאורסון מלובביץמ[[לובביץ']], שאותה הכיר ב[[אוניברסיטת ברלין]].
 
בשנת [[1909]] פרש מפעילות הפוליטיתפוליטית, עבר ל[[שטרסבורג]] ונכנס לעסקי ה[[בנק]]אות אצל [[יוליוס סימון]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ב-[[1914]] עבר עם משפחתו ל[[ציריך]], ושם שהה עם משפחתו לאורך המלחמה.
בנוסף לפועלו כעורך וכמוציא לאור, [[תרגום|תרגם]] מיצירתו של [[מוריס רוזנפלד]] מ[[ספרות יידיש|יידיש]] ל[[גרמנית]].
 
בשנת [[1909]] פרש מפעילות הפוליטית, עבר ל[[שטרסבורג]] ונכנס לעסקי ה[[בנק]]אות אצל [[יוליוס סימון]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ב-[[1914]] עבר עם משפחתו ל[[ציריך]], ושם שהה עם משפחתו לאורך המלחמה.
עם [[הצהרת בלפור]] בסוף שנת [[1917]] עזב את עסקיו וחזר לשורות המערכה למען ה[[בית לאומי לעם היהודי|בית הלאומי בארץ ישראל]].
 
בשנת [[1936]] חלה במחלה קשה, ונאלץ לעזוב את עבודתו ולעבור ל[[טבריה]]. משם אושפז ב[[המרכז הרפואי שערי צדק|בית החולים "שערי צדק"]] בירושלים, וב-[[1937]] נפטר, בגיל 62. נטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים|בית-העלמין הישן בהר הזיתים]].
 
בנו מיכאל היה [[רופא צבאי]] באנגליה. בנו רפאל יוסף פייבל (1907–1985) היה סופר ועיתונאי, שמ-[[1938]] חזר לבריטניה, וכתב בשם העט טוסקו פייבל (Tosco Fyvel) או ט"ר פייבל (T.R. Fyvel).
בניו: רפאל, סופר ועתונאי, ומיכאל, רופא צבאי באנגליה.
 
על שמו של ברתולד פייבל [[שמות רחובות בישראל|על שמו נקרא רחוב]] ב[[תל אביב]].
 
==ספריו==
*מרטין מארטין בובר, ברטולד פייבל, [[חיים ויצמן]], '''בית-ספר-גבוהבית־ספר־גבוה יהודי''' (מגרמנית: שאול אש; מקור גרמני מול תרגום בעברית; הקדמה: [[ש"ה ברגמן]]), ירושלים: מאגנס, 1958.
{{להשלים}}
[[קובץ:בית-ספר-גבוה יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|180px|החוברת "בית-ספר-גבוה יהודי", בגרסתה העברית]]
*מרטין בובר, ברטולד פייבל, [[חיים ויצמן]], '''בית-ספר-גבוה יהודי''' (מגרמנית: שאול אש; מקור גרמני מול תרגום בעברית; הקדמה: [[ש"ה ברגמן]]), ירושלים: מאגנס, 1958.
 
<div style="direction: ltr;">
*Martin Buber, Berthold Feiwel & Chaim Weizmann, ''Eine jüdische Hochschule'', Berlin: Jüdischer Verlag, [1902].
* ''Die Judenmassacres in Kischinew'' /‎ von Told [pseud.] Mit einem Weiheblatt von E.M. Lilien und Illustrationen, Berlin: Jüdischer Verlag, 1903.‎ (על [[פוגרום קישינב]])
Junge Harfen
* ''Junge Harfen: eine Sammlung jungjüdischer Gedichte'' / herausgegeben von Berthold Feiwel, Berlin: Jüdischer Verlag, 1903. (קובץ שירים של משוררים יהודים צעירים, בגרמנית, לרבות תרגומי שירים מעברית ומיידיש)
eine Sammlung jungjüdischer Gedichte
herausgegeben von Berthold Feiwel.
*Told {שם עטו של פייבל), mit einem Weiheblatt von E.M. Lilien, ''Die Judenmassacres in Kischinew'', Berlin: Judischer Verlag, [1903?].
</div>
 
===בתרגומו===
<div style="direction: ltr;">
*Morris Rosenfeld, ''Lieder des Ghetto'' / von Morris Rosenfeld, Autor. (Übertragung aus dem JudischenJüdischen von Berthold Feiwel ;mit Zeichnungen von E.M. Lilien), Berlin: B. Herz, 1920?1902.
* ''Die Geschichte von Chajim Grawiter dem Gefallenen'' / [[פישל שניאורסון|Fischel Schneersohn]]; aus dem Jiddischen übertragen von Berthold Feiwel, Berlin [[הוצאת שוקן|Schocken Verlag]], 1937.
</div>
 
===בעריכתו===
<div style="direction: ltr;">
*Berthold Feiwel & Ephraim Moses Lilien (eds.), ''Jüdischer Almanach 5663'', Berlin: Jüdischer Verlag, 1902.
*Feiwel Berthold (ed.), ''Junge Harfen'': eine Sammlung jungjuedischer Gedichte, Berlin: Judischer Verlag, 1903.
* ''"Jüdische Renaissance": Press-Stimmen über den Jüdischen Almanach'' / Redaktion Berthold Feiwel und E. M. Lilien, Berlin: Judischer Verlag, 1903.
</div>
 
[[קטגוריה:סופרים יהודים]]
[[קטגוריה:עורכי עיתונים]]
[[קטגוריה:עורכים גרמנים]]
[[קטגוריה:עורכים ספרותיים יהודים]]
[[קטגוריה:מו"לים יהודים]]
[[קטגוריה:מו"לים גרמנים]]
106,954

עריכות