אביב הברון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 3:
==ביוגרפיה ומשפחה==
הברון נולד בקיבוץ [[בארי (קיבוץ)|בארי]] להורים חברי הקיבוץ, הסופרת [[רינה הברון|רינה הברון]]
נשוי ואב לשלושה ילדים.
סבו של הברון הוא צבי נשרי, הנחשב לאבי החינוך הגופני בארץ: בן דוד של אמו הוא רפאל איתן (רפול), הרמטכ"ל לשעבר: בן דודו הוא המאייר והצייר דודו גבע: דודו מצד אביו הוא האדריכל חנן הברון.
=== קריירה עיתונאית ===
את צעדיו הראשונים בתקשורת עשה הברון ב"תוספתן", העלון של קיבוץ [[בארי]], שם שימש כעורך משותף וככותב. ב-[[1982]] עבר ל[[תל אביב]] וזמן קצר אחר כך הצטרף לשבועון "[[כותרת ראשית]]", בעריכת העיתונאי [[נחום ברנע]]. הוא פירסם בשבועון כתבות מגזין והיה [[בעל טור]] קבוע שנקרא "אם אשכחך [[הפועל ירושלים]]" ועסק בקבוצת הכדורגל הירושלמית.
מאמצע שנות השמונים עד אמצע שנות התשעים מילא הברון שורת תפקידים בעיתונות הכתובה: סגן עורך המגזין "[[מבט ספורט]]"; כתב מגזין, עורך מדור הספורט וסגן עורך המקומון התל אביבי "[[העיר]]" של [[רשת שוקן]]; כתב טורים ועורך במוסף סוף השבוע של "[[חדשות]]"; וסגן עורך המקומון "תל אביב" של רשת ידיעות תקשורת. כתבה פרי עטו, שתיארה את מסכת התלאות של דודו גבע ואשתו בדרך לקבלת רישוי לבניית ביתם, נבחרה בגיליון ה-1000 של "העיר" לאחת מעשר הכתבות הבולטות של המקומון בשנות קיומו
ב-[[1996]] התמנה הברון לעורך מדור הספורט של "[[מעריב]]" ושימש בתפקיד שבע שנים. באותה תקופה הוא חשף את "[[פרשת נערות הליווי]]", שעוררה בארץ סערה גדולה והובילה להחלתו של הקוד האתי על שחקני [[נבחרת ישראל בכדורגל]]. ב-[[2003]] עבר לשמש כעורך מוסף "סופשבוע" של מעריב, וב-[[2008]] התמנה לעורך "המוסף לשבת" – המוסף הפוליטי של "[[ידיעות אחרונות]]".
| |||