ויקיפדיה

דוד איילון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Yonidebot (שיחה | תרומות)
271,876 עריכות
מ בוט החלפות: סולטאן;
שורה 5:
דוד איילון נולד ב[[חיפה]] בשם דוד נוישטדט וגדל ב[[ראש פינה]] וב[[זכרון יעקב]], והוא חניך [[בית הספר הריאלי]] ב[[חיפה]], שם היה אחד ממוריו הבולטים [[יחזקאל קויפמן]]. החל ללמוד שפה וספרות ערבית, תרבות האסלאם והיסטוריה של עם ישראל ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ב-[[1933]], למד אצל לוי ביליג (המרצה הראשון באוניברסיטה העברית לערבית אשר נרצח ב[[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו]]), הושפע ממחקריו של [[המילטון א.ר. גיב]] אודות [[ספרות ערבית|הספרות הערבית]] החדשה והושפע יותר מכל ממורו [[שלמה דב גויטיין]], ובעידודו אף למד שנה ב[[האוניברסיטה האמריקנית בביירות|אוניברסיטה האמריקנית בביירות]]. עשה את עבודת התזה לתואר השני ואת עבודת ה[[דיסרטציה]] ל[[דוקטורט]] על הממלוכים, בהנחייתו של פרופסור [[אריה לאון מאיר]], קיבל את הדוקטורט ב-[[1946]]. בתקופה שקדמה להקמת המדינה עבד איילון ב[[המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית|מחלקה המדינית של הסוכנות היהודית]], שלאחר קום המדינה הפכה ל[[משרד החוץ]], שם עבד במדור המחקר של מחלקת המזרח התיכון. ב-[[1949]] שב לאוניברסיטה העברית, שם לימד עד לפרישתו ב-[[1982]].
 
ב[[שנות הארבעים]] חיבר יחד עם [[פסח שנער]] את המילון הערבי-עברי ללשון הערבית החדשה שראה אור ב-[[1947]]. [[מילון איילון -שנער]] נותר המילון הפופולרי ביותר לשפה הערבית בישראל עד היום, והמשיך להתפרסם למעלה מיובל שנים לאחר מהדורתו הראשונה.
 
איילון נבחר ב-1961 ל[[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים|אקדמיה הישראלית הלאומית למדעים]], היה חבר כבוד באגודת החוקרים של המזרח התיכון בימי הביניים, חבר כבוד של החברה המזרחנית האמריקנית, ב-[[1997]] התקבל כחבר כבוד זר של האגודה האמריקנית להיסטוריה. זכה בתואר [[דוקטור לשם כבוד]] מ[[אוניברסיטת חיפה]] בשנת 1995.
שורה 12:
 
דוד איילון נפטר ב[[ירושלים]].
 
===מילון איילון-שנער===
דוד איילון חיפש אדם נוסף שיוכל להעביר ביקורת על ספר שנרתם לו והוא "אוצר מילים היסוד בעתונות היומית הערבית" שנכתב ביוזמת משה בריל, שהיה מרצה לחינוך והוא הגיע ל[[פסח שנער]]. העבודה כללה בדיקה לפי קטעי עתונות מהן המלים הבסיסיות שמשתמשים בהן בערבית לא מדוברת לפי מידת שכיחותן וסדר האלף בית. בטרם נסתיימה העבודה, בשנת [[1939]], בריל נפטר. איילון ושנער החליטו בשנת [[1940]] להרחיב את העבודה ולהפכה למילון ערבי-עברי לשפה הערבית החדשה שייועד לתלמיד העברי. בשנת [[1947]] קיבלו שנער ואיילון חופשה בתשלום מ[[משה שרת]] שהיה ראש המחלקה המדינית של [[הסוכנות היהודית|הסוכנות]] (שניהם עבדו במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית) שהתעניין מאוד בעבודתם, על מנת להשלים את המילון, העבודה הגיעה לסיומה בספטמבר 1947. המילון נהפך למילון המקובל והנפוץ ביותר בקרב לומדי ה[[ערבית]] דוברי ה[[עברית]] בישראל ונמכר עד כה ב-22 (2008) מהדורות ונכון ל-1997 ב-80,000 עותקים. השתמשו ומשתמשים במילון בבתי הספר, באוניברסיטאות, בצה"ל, בשירותי הממשלה. המילון מספק אוצר המילים המתאים הן לשפה הערבית המודרנית החדשה, ספרות מודרנית ועיונית, והן ליצירות בערבית קלאסית וה[[קוראן]]. המילון נותר כפי שנכתב במקור ללא שינויים בהוצאתו הראשונה לאור ב-1947. בקץ יובל שנים למילון החליטה האוניברסיטה להכין מהדורה חדשה , העבודה הוטלה על צוות בראשות פרופסור [[אריה לוין (פרופסור)|אריה לוין]] ופרופסור [[מנחם מילסון]]. למילון הושק בשנת 2006 אתר אינטרנט, והוא מתעדכן בשתי שיטות: האחת, צוות מחקר והשני, כל אדם יכול לשלוח [[דואר אלקטרוני]] למערכת ולהציע מילה חדשה ועדכונו ייבדק על ידי העורכים.
 
==תיאור מחקרו==
שורה 84 ⟵ 81:
* [http://www.academy.ac.il/asp/members/members_in_past.asp?person_id=289 על דוד איילון באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]
* [http://www.arabdictionary.huji.ac.il/ מילון איילון-שנער]
* [http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=8636 מהדורה מקוונת של מילון ערבי-עברי ללשון הערבית החדשה עולה לרשת, כאן נעים]
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3257039,00.html חדש: מילון ערבי-עברי מקוון חינם], [[ynet]]
* [http://kulmosnet.co.il/articles/amish/mamlukim/mamlukim.htm פנינה היסטורית קטנה, על איילון והממלוכים, עמיש]
 
שורה 96 ⟵ 91:
[[קטגוריה:חוקרי אסלאם]]
[[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]]
[[קטגוריה:מילונאים ישראלים]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/דוד_איילון"