פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 945 בתים ,  לפני 8 שנים
 
==ביקורת על הספר==
ספרו של צוקרמן שנוי במחלוקת והיווה מוקד לדיון ציבורי סוער. הלשונאי [[רוביק רוזנטל]] חיווה את דעתו כי "צוקרמן הוא איש מבריק וידען, והוא מעלה תופעות חשובות".{{הערה|(רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית, NRG מעריב, 18.12.08}} [[יצחק לאור]] כתב באופן דומה כי "היידיש היא תשוקתו של הבלשן הצעיר והמבריק גלעד צוקרמן...המלאי הגדול של דוגמאות שהוא מביא, ממיין ונותן להם שמות [...] ראוי בהחלט להקשבה וללימוד [...] פרקי הספר הראשונים מיותרים ואם פוסחים עליהם ומגיעים לעיקר, כלומר לשליש המרכזי בספר, משתכנעים שלמחבר יש מה לומר. [...] הוויכוח שצוקרמן מעלה באוב נערך עוד לפני שנולד [...]".{{הערה|יצחק לאור, הארץ, 9.1.09}} בין המצדדים בספר ניתן למנות גם את [[ירון לונדון]] ("ספר משובב נפש"), ואהרן פורת שכתב ב[[מקור ראשון]] כי "בבסיס דבריו של צוקרמן יש הרבה יותר משמץ של אמת [...] הספר הזה צריך להתקבל ולהביא לשינוי מסוים בגישות השמרניות המקובלות, החינוכית והמדעית.{{הערה|אהרן פורת, מקור ראשון, 9.1.09}}
 
בין המתנגדים שיצאו חוצץ נגד צוקרמן בלטבלטה התנגדותו של [[יוסי שריד]]:
 
{{ציטוט|תוכן="הטיעון הזה גם איננו חדש וגם ידיים ורגליים אין לו. הרי מי ש[[יידיש]] היא שפתו, וייקלע לשיחה בעברית בת ימינו, לא יבין מלה, אולי חצי מלה. ואילו מי ששפת התנ"ך והחכמים נהירה לו פחות או יותר – יבין גם יבין, ואף יוכל להשתתף בשיחה. אמנם הוא עלול להישמע מליצי מדי ומיושן, אמנם כמה מלים החליפו משמעות בחלוף 1,750 שנה, ובכל זאת יהיה זה שיח של שומעים ולא שיח של חירשים. [...] "עשר שקל" איננו סלנג, הוא קשקוש בתחת. [...] חשוב שאנשים יבינו זה את זה, מסביר צוקרמן, וכל השאר לא חשוב. האם קוף לא יבין קוף? האם קוף לקוף לא יביע אומר? ובכל זאת, ולמרות התרבות גילויי הקופיות בג'ונגל התרבות שלנו, לא היינו רוצים שראשית האדם תהיה גם אחריתו, שמוצא האדם יהיה גם מותרו".|מקור ={{הערה|{{הארץ||יוסי שריד <nowiki>|</nowiki> קוף לקוף יביע אומר|1050561|28 בדצמבר 2008}}}}}}
מדהים הוא שיוסי שריד מאשים אותי ב"התנשאות האמיתית בהתגלמותה האקדמית": בעוד שאני מחבק את הדובר הילידי באשר הוא ובאשר שפתו, לשריד אין ספק שהישראלים הם אספסוף דפ"ר ומטומטם, מאותגר שכלית ומקשקש בתחת, שמוטל על האליטה ללמדו כיצד לדבר ולהתבטא."|מקור =<ref name="hebrew"/>}}
 
טענה נוספת שהועלתה על ידי מבקרים אחדים היא שצוקרמן מכנה את השפה "ישראלית", ומנסה להבדיל אותה משפת התנ"ך והמשנה, אף שגם מקום מושבה של העברית שבחיבורים אלה היה [[ארץ ישראל|ישראל]] – ולכן, מעולם לא פסקה השפה להיות "ישראלית", וודאי שלא פסקה להיות עברית שאינה ישראלית. מבקריו התקוממו על כך שצוקרמן יוצא מנקודת ההנחה שאם מרכיב בישראלית קיים גם בעברית וגם ביידיש, יש להניח – אם לא הוכח אחרת – שהוא יובא מן היידיש<ref>הרעיון מתואר בעמוד 50.</ref>. [[בני ציפר]] ביקר את אופן השיווק של הספר, וכתב בין היתר: "מאז יצא לאור הספר "ישראלית שפה יפה", ומחברו, הפרופסור הצעיר גלעד צוקרמן, בא לכבדנו בביקור מולדת ממקום מגוריו בבריסביין<ref>צוקרמן נמצא בארץ שלושה-ארבעה חודשים בשנה, כך אמר ב"[[7 ימים]]", [[12 בדצמבר]] [[2008]]</ref>, ולהרצות באוזנינו את עיקרי מהפכת הלשון שלו, אין בזמן האחרון כלי תקשורת אחד שלא תמצא בו ביום מסוים ריאיון עם, או שיחה עם, או הגיג של הפרופסור ארך[...] השיערהגיע והקופצניהזמן, הזהבאמת, שמלומדים ישובו אל מגדל השן שממנו באו."{{הערה|{{הארץ|בני ציפר|בני ציפר נגד הוולקנו|1047929|19 בדצמבר 2008}}}}.
 
טענות אחרות, כמו זו של פרופ' [[סיריל אסלנוב]], הם שהרעיון הפופוליסטי ה"נועז" הוא למעשה ישן נושן, היות שכבר נוסח במידה מסוימת ב[[שנות ה-20]] על ידי ה"[[הבראיסטים]]" (בדומה ל[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94#.D7.93.D7.99.D7.9B.D7.95.D7.99_.D7.94.D7.A2.D7.91.D7.A8.D7.99.D7.AA ייבסקים]):
 
{{ציטוט|תוכן="הוא אוהב מאוד להקניט ולקרוא תיגר על מוסדות הלשון בארץ. לצורך העניין, הוא לקח תאוריות ישנות נושנות והלביש אותן בעטיפה חדשה. הוא מנצל את העובדה שלא כולם יודעים שכבר בשנות ה-20 בגרמניה היו גרמנים "הבראיסטים" שהתייחסו לציבור העברי המתחדש בארץ ישראל בספקנות מסוימת, הטילו ספק בלגיטימיות של המפעל הציוני ואמרו שהעברית המתחדשת היא שפה אירופית שהתחפשה לשפה שמית. הוא מוכר את הסחורה הישנה הזאת כאילו הוא מוכר את הצעקה האחרונה מפריז או מניו יורק [...]. העברית החדשה היא המשך כמעט ישיר של השלבים הקודמים של העברית. ההשפעה של היידיש על העברית היא צדדית, אבל צוקרמן הופך אותה למרכזית. כנראה שהפוסט-ציונים למיניהם מאוד אוהבים לשמוע אותו, כי הם רואים בדעות ובטענות שלו איזשהו נימוק לתרגיל שלהם לעשות דה-קונסטרוקציה של מדינת ישראל והמפעל הציוני<ref>לדוגמה, ב-[[2005]] כתב צוקרמן ב"[[מעריב]]": "מוטב שנשתחרר מעט מכבלי ההיסטוריה, ונגדיר את עצמנו כישראלים".</ref>. [...]"|מקור = פרופ' [[סיריל אסלנוב]], יו"ר המכון לתרבות המערב באוניברסיטה העברית, "[[7 ימים]]", [[12 בדצמבר]] [[2008]]}}
 
==קישורים חיצוניים==
משתמש אלמוני